הפסוק מפרט את בני נחור אחי אברהם: עוץ בכורו, בוז אחיו, וקמואל אבי ארם. זהו חלק מרשימת הייחוס של משפחת נחור, אחיו של אברהם, שנשארה בחרן. אונקלוס מתרגם את השמות לארמית: עוץ בכורו, בוז אחיו וקמואל אבי ארם. על פי הפשט, מניין הבנים בא כהמשך לבשורה שהוגדה לאברהם בפסוק הקודם, וכהכנה להזכרת בתואל ולידת רבקה בהמשך הפרק. התורה מקדימה ומפרטת את ענף המשפחה של נחור, כדי לבסס את הרקע המשפחתי שממנו תבוא רבקה, אשתו העתידית של יצחק. פירוט השמות משמש חוליה בשלשלת הייחוס המובילה אל הדור הבא של האבות.