בְּרֵאשִׁית כ״ב · ב׳

קח נא. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָשָׁה, אָמַר לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, עֲמֹד לִי בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיָה בָהֶן מָמָּשׁ:

את בנך. אָמַר לוֹ שְׁנֵי בָנִים יֵשׁ לִי, אָמַר לוֹ אֶת יְחִידְךָ; אָמַר לוֹ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ, אָמַר לוֹ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ; אָמַר לוֹ שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב, אָמַר לוֹ אֶת יִצְחָק (סנהדרין פ"ט). וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ מִתְּחִלָּה? שֶׁלֹּא לְעַרְבְּבוֹ פִּתְאוֹם וְתָזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו וְתִטָּרֵף, וּכְדֵי לְחַבֵּב עָלָיו אֶת הַמִּצְוָה וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר:

ארץ המוריה. יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה (דברי הימים ב ג'). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ עַל שֵׁם שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָאָה יוֹצְאָה לְיִשְׂרָאֵל. וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגְּמוֹ עַל שֵׁם עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹר נֵרְדְּ וּשְׁאָר בְּשָׂמִים:

והעלהו. לֹא אָמַר לוֹ שְׁחָטֵהוּ, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ הַקָּבָּ"ה לְשָׁחֳטוֹ אֶלָּא לְהַעֲלֵהוּ לָהָר לַעֲשׂוֹתוֹ עוֹלָה, וּמִשֶּׁהֶעֱלָהוּ אָמַר לוֹ הוֹרִידֵהוּ:

אחד ההרים. הַקָּבָּ"ה מַתְהֵא הַצַּדִּיקִים וְאַחַר כָּךְ מְגַלֶּה לָהֶם; וְכָל זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָן, וְכֵן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית י"ב), וְכֵן בְּיוֹנָה וּקְרָא עָלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה (יונה ג ב):

וַאֲמַר דְּבַר כְּעַן יָת בְּרָךְ יָת יְחִידָךְ דִּי רְחַמְתָּ יָת יִצְחָק וְאִיזֵל לָךְ לְאַרְעָא פּוּלְחָנָא וְאַסְקֵהּ קֳדָמַי תַּמָּן לַעֲלָתָא עַל חַד מִן טוּרַיָּא דִּי אֵימַר לָךְ

אחד ההרים. שם נבנה הבית, וכן מפורש ויבן שלמה את הבית בהר המוריה (דה"ב ג א), ואיננו הר גבוה, ובו היה גורן ארונה:

קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ בֶּן הַגְּבִירָה וְהוּא לְבַדּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ זֶרַע, קְרָאוֹ יְחִידוֹ, וּבָא הַלָּשׁוֹן לְהַגְדִּיל הַמִּצְוָה, אָמַר, קַח נָא אֶת בִּנְךָ הַיָּחִיד הָאָהוּב יִצְחָק וְהַעֲלֵהוּ עוֹלָה לְפָנַי:

הַמֹּרִיָּה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ב:ב') הִיא יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵן בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב ג א) "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה". וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (תענית טז) שֶׁמִּשָּׁם יָצְאָה הוֹרָאָה לָעוֹלָם. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית כ"ב:ב') תִּרְגְּמוֹ עַל שֵׁם הַקְּטֹרֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹר וְסַמִּים, וְאִם כֵּן יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּהְיֶה מוֹרִיָּה אוֹ שֶׁנִּקְרֵאת כֵּן מֵעוֹלָם עַל שֵׁם הֶעָתִיד. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ה:ז') כָּךְ אָמְרוּ, רַבָּנִין אָמְרִין לְמָקוֹם שֶׁהַקְּטֹרֶת קְרֵבָה, כְּמָה דְּתֵימַר "אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר" (שיר השירים ד ו). אֲבָל דַּעַת אוּנְקְלוֹס שֶׁאָמַר "אַרְעָא פֻּלְחָנָא" אֵינוֹ נִרְאֶה כֵן עַל הַמּוֹר שֶׁבַּקְּטֹרֶת, שֶׁאֵין לְשׁוֹן "פֻּלְחָנָא" עַל סַם אֶחָד מִסַּמֵּי אַחַת הָעֲבוֹדוֹת, וְלָמָּה לֹא אָמַר "לְאַרְעָא דִּקְטֹרֶת בֻּסְמִין". אֲבָל דַּעְתּוֹ לוֹמַר בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר יַעַבְדוּ שָׁם הָאֱלֹהִים, וְיִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְמָה שֶׁדָּרְשׁוּ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (לא), אָמְרוּ, בְּאֶצְבַּע הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר לוֹ, זֶהוּ הַמִּזְבֵּחַ הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַקְרִיב בּוֹ, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ קַיִן וְהֶבֶל, הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ נֹחַ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ", מִזְבֵּחַ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא "הַמִּזְבֵּחַ", הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ הָרִאשׁוֹנִים, עַד כָּאן. וְשֵׁם "מוֹרִיָּה" עֲשָׂאוֹ מִן מוֹרָא, שֶׁשָּׁם יָרְאוּ הָאֱלֹהִים וְעָבְדוּ לְפָנָיו. וְהַנָּכוֹן עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁהוּא כְּמוֹ "אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה", כִּי יִמָּצְאוּן שָׁם בָּהָר הַהוּא מוֹר וַאֲהָלִים וְקִנָּמוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (ירושלמי פאה ז ג) קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ. אוֹ שֶׁנִּקְרָא כֵן לְשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה בְּכָאן קוֹרֵא שֵׁם הָאָרֶץ "אֶרֶץ מוֹרִיָּה", וְשָׁם (דהי"ב ג א) נִרְאֶה כִּי הַר הַבַּיִת לְבַדּוֹ יִקָּרֵא "הַר הַמּוֹרִיָּה", וְאוּלַי נִקְרֵאת הָעִיר עַל שֵׁם הָהָר הַהוּא אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ הַמֹּרִיָּה, וְהָהָר לְבַדּוֹ הוּא נִקְרָא מוֹרִיָּה. וְאַבְרָהָם יָדַע אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יָדַע אֶת הָהָר, וְלָכֵן אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהוּא יַרְאֶנּוּ אֶחָד הֶהָרִים שֶׁשָּׁם שֶׁנִּקְרָא כָּכָה. וְצִוָּהוּ לְהַעֲלוֹתוֹ בַּמָּקוֹם הַהוּא כִּי הוּא הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, וְרָצָה שֶׁתִּהְיֶה זְכוּת הָעֲקֵדָה בַּקָּרְבָּנוֹת לְעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָהָם "ה' יֵרָאֶה", וְעוֹד כִּי לְמַעַן צִדְקוֹ הִגְדִּיל טָרְחוֹ וְרָצָה שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה אַחֲרֵי מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, כִּי אִלּוּ יַעֲשֶׂה כֵן בְּפֶתַע פִּתְאוֹם בִּמְקוֹמוֹ הָיְתָה פְּעֻלָּתוֹ בִּמְהִירוּת וּבֶהָלָה, אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיֶה אַחַר מַהֲלַךְ יָמִים כְּבָר נַעֲשָׂה בְּיִשּׁוּב דַּעַת וְעֵצָה. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ה:ו'), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נִסָּה אוֹתוֹ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִין הֲמָמוֹ וְעִרְבְּבוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת:

המוריה - האמוריה, ארץ האמורי. הרבה אלפי"ן חסרים. וימש חושך כמו ויאמש. לא יהל. כמו לא יאהל שם ערבי.

אל ארץ המריה האמוריה, ארץ האמורי כמה תיבות חסרות אל״‎ף וימש חשך. לא יהל שם ערבי.

והעלהו שם לעלה אמר לפניו רבונו של עולם וכי יש קרבן בלא כהן א״‎ל כבר מניתיך כהן הה״‎ד נשבע ה׳‎ ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק.

וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה. הִזְכִּיר ״לֶךְ לְךָ״ הַיְינוּ אֶל עַצְמוּתְךָ, כִּי מִשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַחוֹמֶר, אֲשֶׁר לֻקַּח מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שמות כ כא) ״מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי״, כַּמְּבֹאָר פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ (בראשית יב א). וּבְמִלַּת ״הַמּוֹרִיָּה״ נִרְאֶה ״יָ״ה״ מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר״ (שיר השירים ד ו). אֶלָּא לְפִי שֶׁשָּׁם מְקוֹם אֶבֶן שְׁתִיָּה, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הוּשְׁתְּתוּ שְׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּשֵׁם שֶׁל יָ״הּ, כִּי שַׁעַר הַשָּׁמַיִם שָׁם הוּא, וְשָׁם נִשְׁלַם הַזִּוּוּג בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּדִבּוּק בַּעַל בְּאִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר שֵׁם ״יָ״הּ״ מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם, וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁהָיוּ מֵעֶזְרַת נָשִׁים כְּמִסְפַּר שֵׁם יָ״הּ. וְהָיָה סִימָן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּבָּנֶה בּוֹ אַחַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר דּוֹרוֹת, שֶׁמֵּאַבְרָהָם עַד שְׁלֹמֹה.

וּמַה שֶּׁאָמַר, עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, לְפִי שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבּוֹ יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר טַעֲמוֹ לְקַמָּן פָּרָשַׁת רְאֵה (דברים יב, ד) בְּעֶזְרַת ה׳, זוּלַת אַבְרָהָם יָדַע סוֹד זֶה, כִּי עַל כֵּן קְרָאוֹ ״ה׳ יִרְאֶה״, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת ה׳ בַּפָּסוּק ״ה׳ יִרְאֶה״ (בראשית כב, יד). דָּבָר אַחֵר, ״אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ״, כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה דְּבַר ה׳ אֶל נְבִיאָיו מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כה, כב) ״וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ״ קָאֵי עַל ״וְהַעֲלֵהוּ לְעֹלָה״, לֹא אָמַר ״וְהַעֲלֵהוּ עוֹלָה״ אֶלָּא ״לְעֹלָה״, הַיְינוּ לְהַעֲלוֹת עוֹלָה אַחֶרֶת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ מִי יִהְיֶה הָעוֹלָה, אוֹ בִּנְךָ אוֹ אֵיזֶה דָּבָר אַחֵר.

קַח נָא. פֵּירוּשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד בְּלֹא שְׁאֵלַת זְמַן, וְאַף זֶה מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלֹּא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ זְמַן, כְּמַעֲשֵׂה בַּת יִפְתָּח (שופטים י״א:ל״ז) שֶׁרָצָה אָבִיהָ לְהַעֲלוֹתָהּ עוֹלָה וְשָׁאֲלָה מִמֶּנּוּ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְגוֹ׳.

עוֹד רָמַז לוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת שָׂרָה בִּדְבָרִים לְהִתְרַצּוֹת אֵלָיו לְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּנְחוּמָא כב) כִּי כָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה אַבְרָהָם מְפַיֵּס לְשָׂרָה לְהַסְכִּים עִמּוֹ שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לִלְמֹד תּוֹרָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר:

עוֹד יִרְמֹז עַל יִצְחָק שֶׁיִּקָּחֵהוּ בְּדִבְרֵי רִצּוּי, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְנַסָּה כָּל יָמָיו, וְצִוָּה ה׳ שֶׁיִּקָּחֵהוּ בְּדִבְרֵי טַעַם וּלְהַכְנִיס בְּלִבּוֹ מַעֲלַת הַדָּבָר אִם יִקְרַב עוֹלָה לַה׳.

אֶת בִּנְךָ וְגוֹ׳. כָּאן רָמַז לְשָׁלֹשׁ אַהֲבוֹת שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לֶאֱהוֹב הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד (דברים ו:ה). בְּכָל לֵב - אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁחָבִיב בְּלֵב אָדָם כְּאַהֲבַת הַבָּנִים, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת בִּנְךָ. וּכְנֶגֶד ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אָמַר אֶת יְחִידְךָ, וְכֵיוָן שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא הוּא, הוּא הַנֶּפֶשׁ, כִּי מִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים חָשׁוּב כְּמֵת. וּכְנֶגֶד ״וּבְכָל מְאֹדֶךָ״ אָמַר אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, פֵּרוּשׁ: אוֹתוֹ אָהַבְתָּ יוֹתֵר מִכָּל קִנְיָנֶיךָ וְכָל קִנְיָנָיו כְּנֶגְדּוֹ אַיִן, וְאַף עַל פִּי כֵן הַעֲלֵהוּ לִי וְגוֹ׳. וְנִתְכַּוֵּן ה׳ לְפָרֵט כָּל זֶה לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ אֶצְלוֹ בְּכָל הַהַדְרָגוֹת, אַף עַל פִּי כֵן חָפֵץ ה׳ שֶׁיַּקְרִיבֵהוּ לוֹ לְעוֹלָה.