בְּרֵאשִׁית כ״א · ג׳

וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃

במילים פשוטות

אברהם קורא את שם בנו הנולד לו, אשר ילדה לו שרה, יצחק. אבן עזרא מבאר שאברהם לא הוסיף על השם יצחק ולא החליפו, כי ה׳ ציווה לקרוא לו כן. אור החיים מסביר שהמילים ״הנולד לו״ נאמרו לפי שיש לאברהם בן אחר, ישמעאל, ולכן ציין הכתוב שיצחק הוא הבן הנולד לו לדבר הנאות לו, מה שלא נאמר בלידת ישמעאל. הפסוק מתאר את קריאת השם יצחק, כפי שציווה ה׳ בפרק הקודם. שם זה, על שם הצחוק, קושר בין הבשורה שעוררה צחוק ופליאה לבין התגשמותה. ההדגשה שיצחק הוא הבן ״אשר ילדה לו שרה״ מבחינה בינו לבין ישמעאל, ומדגישה שיצחק הוא ממשיך הברית, הבן שנולד משרה על דרך הנס לפי הבטחת ה׳.
מבוסס על אבן עזרא, אור החיים, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּקְרָא אַבְרָהָם יָת שׁוּם בְּרֵהּ דְאִתְיְלִיד לֵהּ דִּילִידַת לֵהּ שָׂרָה יִצְחָק

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולא הוסיף השם על שם יצחק ולא החליפו כי הוא צוה לקראו כן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אַחֵר שֶׁהוּא יִשְׁמָעֵאל, לָזֶה אָמַר ״הַנּוֹלַד לוֹ״ לְדָבָר הַנָּאוֹת לוֹ לְהִקָּרְאוֹת עָלָיו לְתַכְלִית תַּאֲוָתוֹ, מַה שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב כֵּן בְּלֵידַת יִשְׁמָעֵאל. וְאוֹמֵר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה, רָמַז לְמַה שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין תָּמִיד: אַבְרָהָם הָיָה אוֹמֵר, כָּל הַזֶּרַע שֶׁלִּי יִהְיֶה מִצַּדֶּקֶת זוֹ, וְשָׂרָה גַּם הִיא וְכוּ׳, כְּנֶגֶד תְּפִלָּתָהּ אָמַר ״יָלְדָה לּוֹ״, וּכְנֶגֶד תְּפִלָּתוֹ אָמַר ״שָׂרָה״.

עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִקְרִיאַת שְׁמוֹ יִצְחָק, לְצַד שֶׁיָּלְדָה הַזְּקֵנָה לַזָּקֵן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כא:ו) ״צְחֹק עָשָׂה לִי״ וְגוֹ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל