בְּרֵאשִׁית כ״א · ג׳

וּקְרָא אַבְרָהָם יָת שׁוּם בְּרֵהּ דְאִתְיְלִיד לֵהּ דִּילִידַת לֵהּ שָׂרָה יִצְחָק

ולא הוסיף השם על שם יצחק ולא החליפו כי הוא צוה לקראו כן:

בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אַחֵר שֶׁהוּא יִשְׁמָעֵאל, לָזֶה אָמַר ״הַנּוֹלַד לוֹ״ לְדָבָר הַנָּאוֹת לוֹ לְהִקָּרְאוֹת עָלָיו לְתַכְלִית תַּאֲוָתוֹ, מַה שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב כֵּן בְּלֵידַת יִשְׁמָעֵאל. וְאוֹמֵר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה, רָמַז לְמַה שֶׁהָיוּ מִתְפַּלְּלִין תָּמִיד: אַבְרָהָם הָיָה אוֹמֵר, כָּל הַזֶּרַע שֶׁלִּי יִהְיֶה מִצַּדֶּקֶת זוֹ, וְשָׂרָה גַּם הִיא וְכוּ׳, כְּנֶגֶד תְּפִלָּתָהּ אָמַר ״יָלְדָה לּוֹ״, וּכְנֶגֶד תְּפִלָּתוֹ אָמַר ״שָׂרָה״.

עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לִקְרִיאַת שְׁמוֹ יִצְחָק, לְצַד שֶׁיָּלְדָה הַזְּקֵנָה לַזָּקֵן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כא:ו) ״צְחֹק עָשָׂה לִי״ וְגוֹ׳: