בְּרֵאשִׁית כ׳ · י״ב

אחתי בת אבי הוא. וּבַת אָב מֻתֶּרֶת לְבֶן נֹחַ, שֶׁאֵין אַבְהוּת לְגוֹי, וּכְדֵי לְאַמֵּת דְּבָרָיו הֱשִׁיבָם כֵּן. וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא בַּת אָחִיו הָיְתָה? בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים, וַהֲרֵי הִיא בִתּוֹ שֶׁל תֶּרַח וְכָךְ הוּא אוֹמֵר לְלוֹט כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ (בראשית י״ג:ח׳):

אך לא בת אמי. הָרָן מֵאֵם אֲחֶרֶת הָיָה:

וּבְרַם בְּקוּשְׁטָא אֲחָתִי בַּת אַבָּא הִיא בְּרַם לָא בַת אִמִּי וַהֲוַת לִי לְאִנְתּוּ

אחותי בת אבי. י"א שהוא כמו אלהי אבי אברהם והנכון בעיני שדחה אבימלך בדברים כפי צורך השעה ובפ' "אנכי עשו בכורך" (בראשית כז יט) אביא הברים:

וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי לֹא יָדַעְתִּי טַעַם לַהִתְנַצְּלוּת הַזֶּה, כִּי גַּם אִם אֱמֶת הַדָּבָר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבִרְצוֹתָם בָּאִשָּׁה אָמַר לָהֶם אֲחוֹתִי הִיא לְהַטְעוֹתָם בַּדָּבָר, כְּבָר חָטָא בָּהֶם לְהָבִיא עֲלֵיהֶם חֲטָאָה גְּדוֹלָה, וְאֵין חִלּוּק וְהֶפְרֵשׁ כְּלָל בֵּין שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶר. וְאוּלַי מִפְּנֵי שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה", לוֹמַר מָה רָאִיתָ בִּי חֵטְא אוֹ רֶשַׁע שֶׁפָּחַדְתָּ וְעָשִׂיתָ כֵן, כִּי אֲנִי לֹא נִסִּיתִי לָקַחַת נָשִׁים מִבַּעֲלֵיהֶן, אָז עָנָה אַבְרָהָם אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶם, אַךְ חָשַׁבְתִּי אוּלַי אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי רֹב מְקוֹמוֹת הָעוֹלָם אֵין בָּהֶם יִרְאַת אֱלֹהִים, וְלָכֵן מֵעֵת צֵאתִי מֵאַרְצִי וְלֶכְתִּי בָּעַמִּים כְּאִישׁ תּוֹעֶה וְלֹא יָדַעְתִּי אֶל אֵיזֶה מָקוֹם נָבוֹא, הִתְנֵיתִי עִמָּהּ לֵאמֹר כֵּן בְּכָל מָקוֹם, כִּי הַדָּבָר אֱמֶת וְחָשַׁבְתִּי לִי בּוֹ הַצָּלַת נֶפֶשׁ, וְלֹא הַחִלֹּתִי בַּדָּבָר בְּבוֹאִי בְּאַרְצְכֶם כִּי לֹא רָאִיתִי בָּכֶם עָוֹן אֲשֶׁר חֵטְא. וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי טַעֲנָה אַחֶרֶת, אָמַר אֲנִי לְפִי דַּרְכִּי אָמַרְתִּי כֵּן שֶׁהוּא אֱמֶת, וְחָשַׁבְתִּי אִם אוּלַי יַחְפְּצוּ בָּהּ יִשְׁאָלוּנִי אִם הִיא גַּם אִשְׁתִּי, כֵּיוָן שֶׁלְּקָחוּהָ עֲבָדֶיךָ וְלֹא שְׁאָלוּנִי דָּבָר, אָמַרְתִּי גַּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים וְהֶחֱרַשְׁתִּי. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה הַתְּנַאי הַזֶּה דְּבָרוֹ עִמָּהּ בְּבוֹאָם בְּמִצְרַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר "כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי", אוֹ שֶׁחָזַר וְזֵרֵז אוֹתָהּ שָׁם בְּמִצְרַיִם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית י"ב:י"א). וְדַעַת רַבִּי אַבְרָהָם כִּי כָל אֵלֶּה דְּבָרִים לִדְחוֹת אֶת אֲבִימֶלֶךְ:

אחותי בת אבי - כי בני בנים הרי הם כבנים והיא היתה בת הרן בן תרח.

אך לא בת אמי - לא אחותי ממש שיצאה מבטן אמי והיא מותרת לי ותהי לי לאשה.

וְגַם אָמְנָה. וְגַם אַתָּה הַמֶּלֶךְ הַצַּדִּיק בָּהֶם חָטָאתָ בָּזֶה שֶׁלָּקַחְתָּ הָאִשָּׁה בִּשְׁבִיל שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהִיא אֲחֹתִי, שֶׁהָיָה לְךָ לִשְׁאֹל אִם הִיא גַּם כֵּן אִשְׁתִּי, כְּמוֹ שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת אֲחוֹתִי וְאִשְׁתִּי:

וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי וְגוֹ׳. כָּאן חִיֵּב אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ וּמִלֵּט עַצְמוֹ גַּם מֵהַתַּרְעוֹמֶת שֶׁנִּתְרַעֵם וְקָבַל עָלָיו ״מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ״ וְגוֹ׳, וְאָמַר וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי וְגוֹ׳, וְכִי אָמַרְתִּי שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתִּי לְהִתְרַעֵם עָלַי שֶׁהִתְעֵיתִי יִרְאֵי אֱלֹהִים? אֲנִי אָמַרְתִּי אֲחוֹתִי, וִיכוֹלָה לִהְיוֹת אֲחוֹתִי וְאִשְׁתִּי, וַעֲלֵיכֶם לִשְׁאוֹל אִם הִיא אִשְׁתִּי הֲגַם שֶׁאָמַרְתִּי אֲחוֹתִי, שֶׁיָּכוֹל אֲנִי לִקְרֹא לָהּ אֲחוֹתִי וְאֵין בָּזֶה הֶחְלֵט שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתִּי לְמִי שֶׁיִּהְיֶה יָרֵא וְחָרֵד מֵחֲטֹא לֵאלֹהִים. וְאוּלַי לְצַד טַעֲנָה זוֹ הִרְגִּישׁ אֲבִימֶלֶךְ כִּי הָאֱמֶת עִם אַבְרָהָם וַיִּתֵּן לוֹ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת. גַּם נִתְכַּוֵּן לְבַל יַחְשְׁדוּהוּ בְּמוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו, וְהַצַּדִּיקִים חוֹשְׁשִׁין לַכִּעוּר וְלַדּוֹמֶה לוֹ.