וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃

לוט יוצא אל אנשי סדום אל הפתח, וסוגר את הדלת אחריו כדי להגן על האורחים שבתוך הבית. אבן עזרא מעיר על צורת המילה ״הפתחה״, שהתי״ו שבסוף היא סימן נקבה, ופירושה ׳אל הפתח׳. במעשה זה מסכן לוט את עצמו למען אורחיו: הוא מעמיד את גופו בין ההמון הזועם לבין הנכנסים לחסות בביתו, וסוגר את הדלת כדי שלא יוכלו לפרוץ פנימה. יציאתו האמיצה מבטאת את מסירותו למצוות הכנסת אורחים שלמד מבית אברהם, ומעמידה אותו בניגוד חריף לבני עירו.