רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11ותענה שׁרי. הָיְתָה מְשַׁעְבֶּדֶת בָּהּ בְּקֹשִׁי (בראשית רבה):
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
בְּרֵאשִׁית ט״ז · ו׳
וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
אברם משיב לשרי שהגר עדיין נתונה בידה כשפחתה, ושהיא רשאית לעשות לה כטוב בעיניה, ושרה מענה אותה עד שהגר בורחת מפניה. רש״י מבאר שהמילים ״ותענה שרי״ מלמדות שהיא שיעבדה את הגר בעבודה קשה. הספורנו מסביר שאברם רומז שהגר עדיין שפחה שלא שוחררה, ושמטרת הענוי היתה שהגר תכיר שהיא משועבדת ולא תבזה עוד את גבירתה. הרמב״ן, לעומת זאת, מעריך שהיה בכך חטא - הן מצד שרה שהענתה את הגר, והן מצד אברם שהניח לכך - ולכן שמע ה׳ אל עוני הגר ונתן לה בן שיהיה ״פרא אדם״.
מבוסס על רש״י, ספורנו, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וַאֲמַר אַבְרָם לְשָׂרַי הָא אַמְתִיךְ בִּידִךְ עִבִידִי לַהּ כִּדְתַקִין בְעֵינָיְכִי וְעֲנִיתַהּ שָׂרַי וְעָרְקַת מִקֳדָמָהַהּ
Onkelos Genesis
רמב״ן
רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ חָטְאָה אִמֵּנוּ בָּעִנּוּי הַזֶּה, וְגַם אַבְרָהָם בְּהַנִּיחוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְשָׁמַע ה' אֶל עָנְיָהּ וְנָתַן לָהּ בֵּן שֶׁיְּהֵא פֶּרֶא אָדָם לְעַנּוֹת זֶרַע אַבְרָהָם וְשָׂרָה בְּכָל מִינֵי הָעִנּוּי:
ספורנו
רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ. שֶׁאֵינָהּ מְשֻׁחְרֶרֶת מִמֵּךְ.
וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי. כְּדֵי שֶׁתַּכִּיר שֶׁהִיא מְשֻׁעְבֶּדֶת וְלֹא תְּבַזֶּה עוֹד אֶת גְּבִרְתָּהּ (ישעיהו ס:יד).
Vocalized Edition