בְּרֵאשִׁית ט״ו · ד׳

וְהִנֵּ֨ה דְבַר־יְהֹוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃

במילים פשוטות

והנה דבר ה׳ אליו לאמור: ״לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך״. אבן עזרא מבאר ש״ממעיך״ הוא כינוי לאבר, מפני היותו קרוב. הרמב״ן מבאר שההבטחה כאן היא על עצם הירושה, שלא ידאג אברם, כי זרעו יירשנו ולא אליעזר, אף שהבן יוולד לו לעת זקנתו. אונקלוס מתרגם ״אשר יצא ממעיך״ כבן שתוליד. כך משיב ה׳ ישירות על דאגתו של אברם: אליעזר בן הבית לא יהיה יורשו, אלא בן שייוולד לאברם עצמו הוא שיירש אותו. ההבטחה מפורשת ומרגיעה את חששו של אברם, ומבשרת לו שיזכה לזרע משלו.
מבוסס על אבן עזרא, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְהָא פִּתְגָמָא דַיְיָ עִמֵהּ לְמֵימַר לָא יִרְתִינָךְ דֵין אֱלָהֵין בַּר דְתוֹלִיד הוּא יִרְתִינָךְ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ממעיך כנוי לאבר בעבור היותו קרוב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה בַּעֲבוּר הֱיוֹת לוֹ הַבֵּן הַיּוֹרֵשׁ אַחֲרֵי זִקְנָתוֹ לֹא הִבְטִיחוֹ רַק עַל הַיְּרֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִדְאַג כִּי זַרְעוֹ יִירָשֶׁנּוּ. וְטַעַם "וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו" כִּי עוֹד בְּפִיו "וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" וּבָא אֵלָיו פִּתְאוֹם דְּבַר הַשֵּׁם לֵאמֹר "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה":

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ. כִּי הַבֵּן יִצְלַח בְּהַנְהָגַת הַמָּמוֹן בְּחַיֶּיךָ, כְּאָמְרוֹ (בראשית כה:ה-ו): "וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק" וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל