בְּרֵאשִׁית ט״ו · י״ז

וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

במילים פשוטות

כאשר באה השמש והיתה עלטה, והנה תנור עשן ולפיד אש עוברים בין הגזרים, בין הבתרים. רש״י מבאר ש״ויהי השמש באה״ פירושו ששקעה, ו״ועלטה היה״ שחשך היום, ו״תנור עשן ולפיד אש״ רומזים שיפלו המלכויות בגיהינום. אבן עזרא מבאר ש״עלטה״ היא חושך, ומתאר את המראה: כדמות תנור העולה עשן ובתוכו לפיד אש, ומדגיש שהמעבר בין הבתרים הוא עצם השבועה והברית. אונקלוס מתרגם את הפסוק. כך מגיע שיא מעמד הברית: לאחר רדת החשכה, סמל אלוהי של אש ועשן עובר בין בתרי הבהמות, כדרך כורתי ברית העוברים בין הבתרים. מעבר זה מהווה את חתימת הברית בין ה׳ לאברם על נתינת הארץ.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויהי השמש באה. כְּמוֹ וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם (בראשית מ"ב), וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ (מלכים ב י"ג), כְּלוֹמַר, וַיְהִי דָּבָר זֶה:

השמש באה. שָׁקְעָה:

ועלטה היה. חָשַׁךְ הַיּוֹם:

והנה תנור עשן וגו'. רָמַז לוֹ שֶׁיִּפְּלוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בַּגֵּיהִנֹּם:

באה. טַעֲמוֹ לְמַעְלָה, לְכָךְ הוּא מְבֹאָר שֶׁבָּא כְבָר. וְאִם הָיָה טַעֲמוֹ לְמַטָּה, בָּאָלֶ"ף, הָיָה מְבֹאָר כְּשֶׁהִיא שׁוֹקַעַת; וְאִ"אֶ לוֹמַר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כְבָר כְּתִיב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְהַעֲבָרַת תַּנּוּר עָשָׁן לְאַחַר מִכָּאן הָיְתָה, נִמְצָא שֶׁכְּבָר שָׁקְעָה; וְזֶה חִלּוּק בְּכָל תֵּבָה לְשׁוֹן נְקֵבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, כְּמוֹ בָּא, קָם, שָׁב: כְּשֶׁהַטַּעַם לְמַעְלָה, לְשׁוֹן עָבַר הוּא, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן וְרָחֵל בָּאָה, קָמָה אֲלֻמָּתִי, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, וּכְשֶׁהַטַּעַם לְמַטָּה הוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, דָּבָר שֶׁנַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו וְהוֹלֵךְ, כְּמוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן, בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה שִׁמְשָׁא עַלַת וְקִבְלָא הֲוָה וְהָא תַּנוּר דִתְנַן וּבָעוּר דְאֶשָׁתָא דִעֲדָא בֵּין פַּלְגַיָא הָאִלֵין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויהי השמש באה. בתחלה עודנה לא באה, וכן כתוב לבוא:

ועלטה. חשך וריעו ביחזקאל והטעם כי הלילה מעונן או פירושו אחר בוא האור הנראה בעבים:

והנה תנור עשן. כדמות תנור העולה עשן ממנו ובתוכו לפיד אש:

בין הגזרים. בין הבתרים, וזאת היא השבועה וכן "העגל אשר כרתו לשנים" (ירמי' לד יח) ע"כ כתוב אחרי זאת ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית (בראשית טו יח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ, רָאָה כְּאִלּוּ תַּנּוּר עָשָׁן כֻּלּוֹ וּבְתוֹכוֹ לַפִּיד אֵשׁ בּוֹעֲרָה, כְּעִנְיַן "עָשָׁן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת" (יחזקאל א ד), וְהֶעָשָׁן הוּא הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל הַנִּזְכָּר בְּמַתַּן תּוֹרָה (דברים ד יא), וְלַפִּיד הָאֵשׁ בְּתוֹכוֹ הוּא הָאֵשׁ הָאָמוּר שָׁם (ד לו) "וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ", וְכָתוּב (שמות כד יז) "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" וְגוֹ'. וְהִנֵּה הַשְּׁכִינָה עָבְרָה בֵּין הַבְּתָרִים, וְהוּא הַבְּרִית אֲשֶׁר הָיְתָה אִתּוֹ מֵעוֹלָם, וְזֶה טַעַם "כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית", כִּי הקב"ה בְּעַצְמוֹ הֶעֱבִיר בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

מקור: ספריא · CC BY

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והנה תנור עשן ולפיד אש מסורס הוא ואש לפיד.

אשר עבר אחרי שהודיעו הטובה והרעה שעתיד לבא על בניו עברו שלוחיו לגמור קיום הברית והוא עברת בין הבתרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל