בְּרֵאשִׁית ט״ו · א׳

אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם בַּֽמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

אחר הדברים האלה היה דבר ה׳ אל אברם במחזה נבואי לאמור: ״אל תירא אברם, אנכי מגן לך, שכרך הרבה מאוד״. רש״י מבאר שכל מקום שנאמר ״אחר״ הוא סמוך למאורע הקודם, וכאן, אחר שנעשה לאברם הנס במלחמת המלכים, והיה דואג שמא קיבל שכר על כל צדקותיו; לכן הבטיחו ה׳ ״אל תירא״. אבן עזרא מבאר ש״במחזה״ פירושו במראות הנבואה, ושה׳ אמר לו ״אנכי מגן לך״, שהגן עליו והצילו מיד המלכים, וגם ייתן לו שכר על שנדב עצמו להושיע את לוט במעטים. כך מרגיע ה׳ את אברם ומבטיחו הגנה ושכר רב.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אחר הדברים האלה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶאֱמַר אַחַר - סָמוּךְ, אַחֲרֵי - מֻפְלָג (בראשית רבה). אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס זֶה, שֶׁהָרַג אֶת הַמְּלָכִים וְהָיָה דוֹאֵג וְאוֹמֵר, שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל כָּל צִדְקוֹתַי, לְכָךְ אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מִן הָעֹנֶשׁ, שֶׁלֹּא תֵּעָנֵשׁ עַל כָּל אוֹתָן נְפָשׁוֹת שֶׁהָרַגְתָּ; וּמַה שֶּׁאַתָּה דוֹאֵג עַל קִבּוּל שְׂכָרְךָ, שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד (בראשית רבה):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין הֲוָה פִּתְגָמָא דַיְיָ עִם אַבְרָם בִּנְבוּאָה לְמֵימָר לָא תִדְחַל אַבְרָם מֵימְרִי תְּקוֹף לָךְ אַגְרָךְ סַגִי לַחֲדָא

Onkelos Genesis

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

במחזה. במראות הנבואה

וטעם אנכי מגן לך, אנכי הייתי מגן לך והצלתיך מיד המלכים גם אתן לך שכר שנדבה רוחך להושיע בן אחיך במתי מעט ונשענת עלי:

Piotrkow, 1907-1911

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה זָכָה עַתָּה אַבְרָהָם לִהְיוֹת לוֹ דְּבַר ה' בַּמַּחֲזֶה בַּיּוֹם, כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה נְבוּאָתוֹ בְּמַרְאוֹת הַלַּיְלָה. וְטַעַם "הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה" כְּטַעַם "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ יח), וְסוֹדָם לְיוֹדְעֵי חֵן:

אַל תִּירָא אַבְרָם הָיָה מִתְיָרֵא מִשְּׁנֵי דְּבָרִים, מִן הַמְּלָכִים פֶּן יַרְבּוּ צִבְאֹתָם עָלָיו הֵם אוֹ הָעוֹמְדִים תַּחְתָּם וּבַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה, אוֹ יוֹמוֹ יָבֹא לָמוּת בְּלֹא זֶרַע. וְהִבְטִיחוֹ כִּי הוּא יִהְיֶה מָגֵן בַּעֲדוֹ מֵהֶם, וְעוֹד יִהְיֶה שְׂכַר לֶכְתּוֹ עִם ה' הַרְבֵּה מְאֹד:

Vocalized Edition · ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אחר הדברים האלה - מחובר על הפרשה שלמעלה, אחר הדברים האלה שהרג אברם המלכים, אמר לו הקב"ה: אל תירא אברם מן האומות.

daat

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

אַל תִּירָא אַבְרָם. אַל תִּירָא שֶׁיִּנָּקְמוּ הָאַרְבָּעָה מְלָכִים מִמְּךָ.

שְׂכָרְךָ. לֹא דַּי שֶׁלֹּא הִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתֶיךָ בִּשְׁבִיל מַה שֶׁהִצַּלְתִּיךָ, אֲבָל עִם זֶה יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתְךָ זֹאת שֶׁגָּמַלְתָּ חֶסֶד לְאָחִיךָ וְזוּלָתוֹ לְהַצִּיל גְּזוּלִים מִיַּד עוֹשְׁקִים:

הַרְבֵּה. בָּעוֹלָם הַזֶּה:

מְאֹד. לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּאָמְרָם דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, מֵהֶם גְּמִילוּת חֲסָדִים (פאה א:א).

Vocalized Edition

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אחר הדברים האלה שהרג אברהם את המלכים האלה נתירא פן יתאספו עליו שאר אומות כדכתיב ביעקב ונאספו עלי והכוני וגו׳‎ אמר לו הקב״‎ה אל תירא אברם מקרובי המלכים אלו אם הצלת את לוט מידם אנכי מגן לך מהם, ולא עוד אלא ששכרך הרבה מאד על שבטחת בי יותר מכמה שרצה מלך סדום לתת לך ועל שטרחת להציל קרוביך.

Chizkuni

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. בַּיַּלְקוּט מַסִּיק, לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָם מְפַחֵד שֶׁמָּא קִבַּלְתִּי שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לִי כְּלוּם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אַל תִּירָא, שְׂכָרְךָ מְתֻקָּן לֶעָתִיד לָבוֹא״, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״הַרְבֵּה מְאֹד״, כְּדִכְתִּיב (תהלים לא כ) ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה עַל זֶה הַמִּדְרָשׁ, אִם כֵּן מַהוּ שֶׁאָמַר ״מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי״ וְגוֹ׳, מַה עִנְיַן הַבָּנִים לִשְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא? וְיֵשׁ לְיַשְּׁבוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁמַּסִּיק בְּפֶרֶק ״יֵשׁ נוֹחֲלִין״ (בבא בתרא קיז.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה. כְּתִיב הָכָא (במדבר כז ח) ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״, וּכְתִיב הָתָם (צפניה א טו) ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. וְקָשֶׁה, לָמָּה הֵבִיא רְאָיָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לְדִבְרֵי תּוֹרָה? הָיָה לוֹ לְהָבִיא רְאָיָה מִן פָּסוּק (דברים ג כו) ״וַיִּתְעַבֵּר ה׳ בִּי לְמַעַנְכֶם״. אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהָבִיא רְאָיָה גַּם עַל הָעִנְיָן וְלֹא עַל הַלָּשׁוֹן לְבַד, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ אֵינוֹ פָּטוּר בְּלֹא גֵּיהִנֹּם שֶׁנִּקְרָא ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. וְאָזֵיל רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ שֶׁדָּרַשׁ פָּסוּק (תהלים נה כ) ״אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים״ עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן, כִּי זֶה וַדַּאי מִצַּד שֶׁלֹּא הָיָה יְרֵא אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קכח א) ״אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה׳״ וְגוֹ׳, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים״ וְגוֹ׳, ״הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה׳״. לָכָךְ אָמַר אַבְרָם ״מַה שָּׂכָר תִּתֶּן לִי לָעוֹלָם הַבָּא וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי״, שֶׁדִּינוֹ בְּגֵיהִנֹּם כָּאָמוּר? וְאִם תֹּאמַר לִתֵּן שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, עַל זֶה כְּתִיב ״וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי״. וְעַיֵּן כָּל הַדְּרוּשׁ הַזֶּה בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס בְּפָסוּק ״עֲלֵה הַר הָעֲבָרִים״ (במדבר כז יב), כִּי הוּא דְּרוּשׁ יָקָר.

Vocalized Edition