אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכׇּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃

אם מחוט ועד שרוך נעל. אַעֲכֵּב לְעַצְמִי מִן הַשְּׁבִי:

ואם אקח מכל אשר לך. וְאִם תֹּאמַר לָתֵת לִי שָׂכָר מִבֵּית גְּנָזֶיךָ, לֹא אֶקַּח:

ולא תאמר וגו'. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי לְעַשְּׁרֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲבָרֶכְךָ וְגוֹ':

אִם מִחוּטָא וְעַד עַרְקַת מְסָנָא וְאִם אֶסַב מִכָּל דִי לָךְ וְלָא תֵימַר אֲנָא אַעְתָּרִית יָת אַבְרָם

אם מחוט. שממנו תופרין כל בגד,

שרוך, העור הקושר הנעל:

אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. כָּל אִם שֶׁבַּמִּקְרָא כְּשֶׁלֹּא יָבֹא אַחֲרָיו פֹּעַל תְּנַאי יִהְיֶה בִּמְקוֹם מִלַּת שֶׁלֹּא. אָמַר אִם כֵּן הֲרִימוֹתִי יָדִי שֶׁלֹּא מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל אוּכַל לִיתֵּן לְךָ שֶׁאֵין בְּיָדִי כְּלוּם וְשֶׁלֹּא אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ. וְכֵן "אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (במדבר יד:כג) - שֶׁלֹּא יִרְאוּ. "אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ" (במדבר יד:ל) - שֶׁלֹּא תָּבֹאוּ. "חַי ה' אִם יוּמַת" (שמואל א טו:ו) - שֶׁלֹּא יוּמַת. "חַי ה' אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם אֶקַּח" (מלכים ב ה:טז) - שֶׁלֹּא אֶקַּח, וְזוּלָתָם רַבִּים:

אם מחוט. תכשיט של ראש כמו ששנו רבותינו ״‎חוטין שבראשי הבנות״‎ במסכת שבת (סה,א) הם חוטין של משי שקושרים בהן שערותיהן.

שרוך נעל. תכשיט של רגל. ד״‎א אם מחוט שממנו כל בגדים כלומר הן דבר גדול או קטן.

ואם אקח מכל אשר לך. כשיצאתי מבית אבי הקב״‎ה הבטיחני לעשרני מוטב שלא אקח מכל אשר לך, וכשאעשיר אתלה העושר במי שהעושר והכבוד שלו.

וְלֹא תֹאמַר אֲנִי וְגוֹ׳. וְקָשֶׁה אֵיךְ יֻצְדַּק לוֹמַר שֶׁהוּא הֶעֱשִׁיר וְכוּ׳, וַהֲלֹא הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת הוּא מִגֵּן צָרָיו?

אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּדִבְרֵי מֶלֶךְ סְדוֹם, כִּי חוֹשֵׁב שֶׁהַנְּכָסִים אֵלָיו נוֹגְעִים, אֶלָּא שֶׁמִּתְרַצֶּה לָתֵת לוֹ הָרְכוּשׁ כְּאָמְרוֹ ״וְהָרְכוּשׁ קַח לָךְ״, לָזֶה אָמַר שֶׁזֶּה עוֹשֶׂה לְצַד דַּעְתּוֹ, שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא יְמַלֵּא פִיו לוֹמַר ״אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם הֲרִימוֹתִי וְגוֹ׳ אִם״ וְגוֹ׳. וּבָזֶה, לֹא תֹאמַר אַתָּה וְגוֹ׳, וּלְעוֹלָם כְּפִי הַדִּין נְכָסַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים, וְלָזֶה נָתַתִּי מַעֲשֵׂר מִכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בְּפֵרוּשׁ (בראשית יד:כא) ״תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ״ וְגוֹ׳. וּבָזֶה יְדֻיַּק אָמְרוֹ וְלֹא תֹאמַר שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְלֹא אֶתְעַשֵּׁר מִשֶּׁלְּךָ״ וְהָבֵן.