בְּרֵאשִׁית י״ד · ט״ו

וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙ עַד־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃

במילים פשוטות

אברם נחלק עליהם בלילה, הוא ועבדיו, ומכה אותם, ורודף אחריהם עד חובה אשר משמאל לדמשק. רש״י מבאר לפי פשוטו שיש לסרס את המקרא: ״ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה״, כדרך הרודפים המתפלגים אחר הנרדפים כשהם בורחים לכיוונים שונים, ו״לילה״ שאף לאחר שחשכה לא נמנע אברם מלרדוף. הרמב״ן מביא את דברי רש״י ודן בהם. כך משיג אברם ניצחון מפתיע: בעזרת תחבולה של חלוקת כוחותיו והתקפת לילה, הוא מכה את צבא המלכים החזק ורודף אחר הנמלטים עד צפון לדמשק. הניצחון הבלתי צפוי מעיד על סייעתא דשמיא שליוותה את מעשהו.
מבוסס על רש״י, רמב״ן, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויחלק עליהם. לְפִי פְשׁוּטוֹ סָרֵס הַמִּקְרָא "וַיֵּחָלֵק הוּא וַעֲבָדָיו עֲלֵיהֶם לַיְלָה" כְּדֶּרֶך הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר הַנִּרְדָּפִים, כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן:

לילה. כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה שֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה, וּבְחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי נִשְׁמַר וּבָא לוֹ לַחֲצוֹת לַיְלָה שֶׁל מִצְרַיִם:

עד חובה. אֵין מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ חוֹבָה, וְדָן קוֹרֵא חוֹבָה, עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת שָׁם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִתְפְּלֵג עֲלֵיהוֹן לֵילְיָא הוּא וְעַבְדוֹהִי וּמְחוֹנוּן וּרְדָפִנוּן עַד חוֹבָא דִי מִצִפּוּנָא לְדַמָשֶׂק

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ד:ט"ו) לְפִי פְּשׁוּטוֹ כְּדֶרֶךְ הָרוֹדְפִים שֶׁמִּתְפַּלְּגִים אַחַר בּוֹרְחֵיהֶם כְּשֶׁבּוֹרְחִין זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן, "לַיְלָה", כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁחָשְׁכָה לֹא נִמְנַע מִלְּרָדְפָם. וְהַנָּכוֹן כִּי רָדַף אוֹתָם בַּיּוֹם עַד דָּן עִם כָּל מַחֲנֵהוּ, וְכַאֲשֶׁר חָשַׁךְ עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה וְלֹא הָיָה רוֹאֶה אֵי זֶה דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יִבְרְחוּ בָּהּ, חָלַק עַמּוֹ וַעֲבָדָיו לִשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וְלָקַח הַחֵלֶק הָאֶחָד עִמּוֹ וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם בְּכָל הַדְּרָכִים וְהִכּוּם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק, וְחָזַר מִלִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. וְשִׁעוּרוֹ, וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם הוּא וַעֲבָדָיו לַיְלָה:

וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק יָדוּעַ כִּי מֶרְחָק רַב מִן אֵלוֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה לְדַמֶּשֶׂק אֲשֶׁר הוּא חוּצָה לָאָרֶץ. אִם כֵּן רָדַף אַחֲרֵיהֶם יָמִים רַבִּים עַד הוֹצִיאוֹ אוֹתָם מִן הָאָרֶץ, כִּי הֵם אֶל בָּבֶל אַרְצָם הָיוּ חוֹזְרִים. אוֹ שֶׁהָיָה נֵס גָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר מג ג) בְּ"אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבֹא" (ישעיהו מא ג):

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם. לְתַחְבּוּלָה כְּדֵי שֶׁיַּחְשְׁבוּ שֶׁקָּמוּ כָּל הַסְּבִיבוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ אֲרָם בְּאָמְרָם "הִנֵּה שָׂכַר עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב ז:ו).

לַיְלָה. גַּם זֶה מִתַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁלֹּא יִרְאוּ הֱיוֹתָם מְעַטִּים, כְּמוֹ שֶׁיָּעַץ אֲחִיתֹפֶל בְּאָמְרוֹ "וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי דָוִד הַלַּיְלָה" (שמואל ב יז:א).

וַיַּכֵּם. מַכָּה מַשִּׂיאָה אוֹתָם לָנוּס.

וַיִּרְדְּפֵם. שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויכם וירדפם. אמר ר׳‎ תנחומא וכי אדם רודף את ההרוגים אלא אברהם הורג מה שהקב״‎ה רודף - ויכם אברהם וירדפם הקב״‎ה.

אשר משמאל לדמשק. ושם היו דרים בני משפחתו של אליעזר כמו שתרגם אונקלוס גבי הוא דמשק אליעזר וסייעו הם לאברהם בגינו של אליעזר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל