בְּרֵאשִׁית י״ד · י״ג

וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־אַבְרָֽם׃

במילים פשוטות

פליט אחד בא ומגיד לאברם העברי על השבי, בעוד אברם שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר, בעלי ברית אברם. רש״י מביא שלפי פשוטו הפליט הוא עוג, שנמלט מן המלחמה, והוא שנשאר מיתר הרפאים; ומזכיר גם דרך דרש. אבן עזרא מבאר שהפליט הוא מי שברח ונמלט מבני סדום. הכתוב מכנה את אברם ״העברי״, ומזכיר את בעלי בריתו, ממרא, אשכול וענר, שהיו שותפיו. כך מגיעה הידיעה על שבי לוט אל אברם, ומעמידה אותו בפני הכרעה: האם לצאת ולהילחם בצבא המלכים המנצח כדי להציל את בן אחיו שנפרד ממנו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ויבא הפליט. לְפִי פְשׁוּטוֹ זֶה עוֹג, שֶׁפָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים (דבר' ג') וְזֶהוּ נִשְׁאַר, שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו כְּשֶׁהִכּוּ הָרְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, תַּנְחוּמָא וּמִדְרַשׁ בְּ"רַ זֶה עוֹג, שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל; וְזֶהוּ מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, שֶׁנֶּאֱמַר הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ וְגוֹ' (לְעֵיל ו') וּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה:

העברי. שֶׁבָּא מֵעֵבֶר הַנָּהָר (בראשית רבה):

בעלי ברית אברם. שֶׁכָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲתָא מְשֵׁיזָבָא וְחַוִּי לְאַבְרָם עִבְרָאָה וְהוּא שָׁרֵי בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא אֱמוֹרָאָה אֲחוּהִי דְאֶשְׁכּוֹל וַאֲחוּהִי דְעָנֵר וְאִינוּן אֱנָשֵׁי קְיָמֵהּ דְאַבְרָם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופי' הפליט שברח ונמלט מבני סדום וכן "בא אלי הפליט מירושלים" (יחז' לג כא) ויש דרך דרש:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי. לֹא שֶׁיָּדַע הַפָּלִיט שֶׁהָיָה אַבְרָהָם קָרוֹב לְלוֹט, רַק יָדַע שֶׁהָיָה מַחֲזִיק בְּדֵעוֹת עֵבֶר כָּמוֹהוּ:

וְהוּא שׁוֹכֵן בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא. לְפִיכָךְ עָלוּ עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא, כְּאָמְרוֹ עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויבא הפליט. פרש״‎י זה עוג שפלט מדור המבול. מדרש אגדה מה שהאריך ימים כל כך מימי נח עד משה שמרע״‎ה הרגו אלא לפי שהיה מתכוין שיהרג אברהם והוא ישא את שרה אמר לו הקב״‎ה חייך שכר פסיעותיך אתה נוטל שאתה מאריך ימים בעולם אבל על שחשבת להרוג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות מבניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם שנאמר ויאמר ה׳‎ אל משה אל תירא אותו וגו׳‎ ב״‎ר. חז״‎ק היאך פלט עוג למ״‎ד בני א״‎י מתו מהבלא בשעת המבול. ובפסיקתא דר׳‎ אליעזר זה מיכאל, שבשעה שהפיל הקב״‎ה את סמאל והכת שלו ממקום קדושתו ותפס בכנפי מיכאל להפילו עמו ופלטו הקב״‎ה ולכך נקרא שמו פליט ועליו אמר יחזקאל בא אלי הפליט. ופשוטו איש אחד שנפלט מן המלחמה, והמקרא קצר כמו ויאמר ליוסף, ויגד ליעקב, ועוד הרבה.

והוא שכן באלני ממרא. כדכתיב לעיל וישב באלוני ממרא אשר בחברון. ד״‎א והוא הפליט שכן באלני ממרא לפיכך בא לו אל אברם להגיד לו.

והם בעלי ברית אברם. לכך הלכו אתו כדכתיב וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל