בְּרֵאשִׁית י״א · י׳

אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃

במילים פשוטות

הכתוב פותח את תולדות שם באופן מדויק יותר: שם היה בן מאה שנה כשהוליד את ארפכשד, שנתיים לאחר המבול. רש״י מבאר בפשטות ששם היה בן מאה שנה כשהוליד את ארפכשד שנתיים לאחר המבול. אבן עזרא מרחיב בחשבון השנים של דורות אלה, ומציין ששם חי חמש מאות שנה לאחר המבול. הפסוק פותח את השושלת המדויקת שתוביל משם ועד אברהם, בשונה מן הרשימה הכללית של אומות העולם בפרק הקודם. כאן מתמקד הכתוב בקו אחד ורציף של אבות, שכל אחד מהם מוליד את הבא אחריו, עד שיגיע לתרח ולאברהם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שם בן מאת שנה. כְּשֶׁהוֹלִיד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִלֵּין תּוּלְדַת שֵׁם שֵׁם בַּר מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת אַרְפַּכְשָׁד תַּרְתֵּין שְׁנִין בָּתַר טּוֹפָנָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופי' שנתים. בפ' אחי יפת הגדול ויתכן שנקרא פלג בשם הזה ביום שנאסף כי שם חי ת"ק שנה אחר המבול, וארפכשד תל"ח שנה, ושלח בנו תל"ג ועבר בנו תס"ד, והנה כל ימי פלג רל"ט שנה, והנה הם חצי ימי אבותיו, גם רעו בנו חי אחריו כמספר שני פלג וגם שרוג קרוב מהם, וזה הכלל אין אחר פלג מי שהיה רל"ט שנה כמו פלג כי אם בנו לבדו, וי"א כי שבעים הי' נוני המגדל, ועל כן נפוצו לשבעים לשונות, וכשאתה סופר בני שם גם בני יפת, גם בני חם תמצאם שבעים וזה איננו נכון, כי פי' כפתורים ופתרוסים איננו שני אנשים ועוד שלא הביא במספר נח ובניו, ועל דעת סדר עולם יהיו לאלפים ולרבבות בוני המגדל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אלה תולדות שם כל מקום שנאמר בו אלה וכו׳‎ אף כאן הראשונים היו רשעים למרוד בהקב״‎ה והלכו לאיבוד והללו צדיקים הם וזרעם אחריהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל