בְּרֵאשִׁית י״א · י׳

שם בן מאת שנה. כְּשֶׁהוֹלִיד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל:

אִלֵּין תּוּלְדַת שֵׁם שֵׁם בַּר מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד יָת אַרְפַּכְשָׁד תַּרְתֵּין שְׁנִין בָּתַר טּוֹפָנָא

ופי' שנתים. בפ' אחי יפת הגדול ויתכן שנקרא פלג בשם הזה ביום שנאסף כי שם חי ת"ק שנה אחר המבול, וארפכשד תל"ח שנה, ושלח בנו תל"ג ועבר בנו תס"ד, והנה כל ימי פלג רל"ט שנה, והנה הם חצי ימי אבותיו, גם רעו בנו חי אחריו כמספר שני פלג וגם שרוג קרוב מהם, וזה הכלל אין אחר פלג מי שהיה רל"ט שנה כמו פלג כי אם בנו לבדו, וי"א כי שבעים הי' נוני המגדל, ועל כן נפוצו לשבעים לשונות, וכשאתה סופר בני שם גם בני יפת, גם בני חם תמצאם שבעים וזה איננו נכון, כי פי' כפתורים ופתרוסים איננו שני אנשים ועוד שלא הביא במספר נח ובניו, ועל דעת סדר עולם יהיו לאלפים ולרבבות בוני המגדל:

אלה תולדות שם כל מקום שנאמר בו אלה וכו׳‎ אף כאן הראשונים היו רשעים למרוד בהקב״‎ה והלכו לאיבוד והללו צדיקים הם וזרעם אחריהם.