הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' צָד דַּעְתָּן שֶׁל בְּרִיּוֹת בְּפִיו וּמַטְעָן לִמְרֹד בַּמָּקוֹם, "עַל כֵּן יֵאָמַר" עַל כָּל אָדָם מַרְשִׁיעַ בְּעַזּוּת פָּנִים וְיוֹדֵע רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, יֵאָמֵר זֶה כְּנִמְרֹד, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י':ט'), וְכֵן דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (עירובין נג). וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ הֵפֶךְ הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ פְּשׁוּטוֹ, כִּי הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר עַל הַחַיּוֹת לָצוּד אוֹתָן, וּפֵרֵשׁ "לִפְנֵי ה'", שֶׁהָיָה בּוֹנֶה מִזְבְּחוֹת וּמַעֲלֶה אֶת הַחַיּוֹת לְעוֹלָה לִפְנֵי הַשֵּׁם. וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִין, וְהִנֵּה הוּא מַצְדִּיק רָשָׁע, כִּי רַבּוֹתֵינוּ יָדְעוּ רִשְׁעוֹ בְּקַבָּלָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עַל הָאֲנָשִׁים, וְהוּא הַמּוֹלֵךְ תְּחִלָּה, כִּי עַד יָמָיו לֹא הָיוּ מִלְחָמוֹת וְלֹא מָלַךְ מֶלֶךְ, וְגָבַר תְּחִלָּה עַל אַנְשֵׁי בָּבֶל עַד שֶׁמָּלַךְ עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כֵּן יָצָא אֶל אַשּׁוּר, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ וְהִגְדִּיל וּבָנָה שָׁם עָרִים בְּצוּרוֹת בְּתָקְפּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה":