בְּרֵאשִׁית י׳ · ט׳

הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

במילים פשוטות

הכתוב מתאר את נמרוד כגיבור ציד לפני ה׳, עד שנעשה למשל בפי הבריות. רש״י מבאר בדרך הדרש שגיבור ציד עניינו שצד את דעתן של הבריות בפיו ומטעה אותם למרוד בקדוש ברוך הוא, והביטוי לפני ה׳ עניינו שהתכוון להקניט אותו על פניו, ולכן נעשה משל לכל אדם מרשיע בעזות פנים היודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו. אבן עזרא מבאר בדרך הפשט שלפני ה׳ עניינו שהיה בונה מזבחות ומעלה עליהם את החיות שצד כעולה לשם, וכי הביטוי היה משל מוכר כבר בימי משה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

גבר ציד. צָד דַּעְתָּן שֶׁל בְּרִיוֹת בְּפִיו, וּמַטְעָן לִמְרֹד בַּמָּקוֹם:

לפני ה'. מִתְכַּוֵן לְהַקְנִיטוֹ עַל פָּנָיו:

על כן יאמר. עַל כָּל אָדָם מַרְשִׁיעַ בְּעַזּוּת פָּנִים, יוֹדֵע רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, יֵאָמֵר זֶה כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

הוּא הֲוָה גִבַּר תַּקִּיף קֳדָם יְיָ עַל כֵּן יִתְאֲמַר כְּנִמְרֹד גִּבַּר תַּקִּיף קֳדָם יְיָ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וטעם לפני ד' שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם וזו דרך הפשט, והדרש דרך אחרת:

על כן יאמר. משל היה גם בימי משה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' צָד דַּעְתָּן שֶׁל בְּרִיּוֹת בְּפִיו וּמַטְעָן לִמְרֹד בַּמָּקוֹם, "עַל כֵּן יֵאָמַר" עַל כָּל אָדָם מַרְשִׁיעַ בְּעַזּוּת פָּנִים וְיוֹדֵע רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, יֵאָמֵר זֶה כְּנִמְרֹד, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י':ט'), וְכֵן דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (עירובין נג). וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ הֵפֶךְ הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ פְּשׁוּטוֹ, כִּי הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר עַל הַחַיּוֹת לָצוּד אוֹתָן, וּפֵרֵשׁ "לִפְנֵי ה'", שֶׁהָיָה בּוֹנֶה מִזְבְּחוֹת וּמַעֲלֶה אֶת הַחַיּוֹת לְעוֹלָה לִפְנֵי הַשֵּׁם. וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִין, וְהִנֵּה הוּא מַצְדִּיק רָשָׁע, כִּי רַבּוֹתֵינוּ יָדְעוּ רִשְׁעוֹ בְּקַבָּלָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ עַל הָאֲנָשִׁים, וְהוּא הַמּוֹלֵךְ תְּחִלָּה, כִּי עַד יָמָיו לֹא הָיוּ מִלְחָמוֹת וְלֹא מָלַךְ מֶלֶךְ, וְגָבַר תְּחִלָּה עַל אַנְשֵׁי בָּבֶל עַד שֶׁמָּלַךְ עֲלֵיהֶם, וְאַחַר כֵּן יָצָא אֶל אַשּׁוּר, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ וְהִגְדִּיל וּבָנָה שָׁם עָרִים בְּצוּרוֹת בְּתָקְפּוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה":

מקור: ספריא · CC BY

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

לפני ה' - בכל העולם. וכן: ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים, בכל עולמו של הקב"ה לא הייתה עיר גדולה כנינוה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לִפְנֵי ה'. גִּבּוֹר מְאֹד כְּעִנְיַן "עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים" (יונה ג:ג).

עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד. וּלְשֵׁמַע גְּבוּרָתוֹ מָלַךְ בַּגּוֹיִם כְּאָמְרוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

גבר ציד לפני ה' בעולם, וכן עיר גדולה לאלקים בכל עולמו של הקב״‎ה לא היתה עיר גדולה כמוה. ד״‎א לפני ה' ע״‎פ הדבור כמו ארור האיש לפני ה׳‎ אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו וכתיב בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה וגו׳‎ ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה׳‎ אשר דבר ביד יהושע בן נון. הא למדת שלפני ה׳‎ הוא ע״‎פ הדיבור אף כאן פירש ממרום נגזר על נמרוד שתצלח רוח גבורה עליו ויתפוש נצחו בכל אשר ילך.

על כן יאמר כנמרד על כן כל אדם אשר יריק את חניכיו לחנכו לתפוש חרב מברכו ברכה זו כנמרוד שגזר עליו הקב״‎ה להיות גבור ציד לצוד ציד שלא ישמט מידו חיה רעה דוב וחזיר יער וארי, כן תצלח בחרב זו שאני חוגרך ותתפוש נצחון בכל אשר תלך.

מקור: ספריא · נחלת הכלל