בְּרֵאשִׁית א׳ · כ״ז

ויברא אלהים את האדם בצלמו. בִּדְפוּס הֶעָשׂוּי לוֹ, שֶׁהַכֹּל נִבְרָא בְּמַאֲמָר וְהוּא נִבְרָא בַּיָּדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה (תהילים קל"ט); נַעֲשָׂה בְחוֹתָם כְּמַטְבֵּעַ הָעֲשׂוּיָה עַל יְדֵי רֹשֶׁם שֶׁקּוֹרִין קוי"ן בלע"ז וְכֵן הוּא אוֹמֵר תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם (איוב ל"ח):

בצלם אלהים ברא אותו. פֵּרֵשׁ לְךָ שֶׁאוֹתוֹ צֶלֶם הַמְתֻקָּן לוֹ, צֶלֶם דְּיוֹקַן יוֹצְרוֹ הוּא:

זכר ונקבה ברא אותם. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וגו' (בראשית ב')? מִדְרַשׁ אַגָּדָה שֶׁבְּרָאוֹ שְׁנֵי פַרְצוּפִים בִּבְרִיאָה רִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ חֲלָקוֹ. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, כָּאן הוֹדִיעֲךָ שֶׁנִּבְרְאוּ שְׁנֵיהֶם בַּשִּׁשִּׁי וְלֹא פֵי' לְךָ כֵּיצַד בְּרִיָּתָן, וּפֵרֵשׁ לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר:

וּבְרָא יְיָ יָת אָדָם בְּצַלְמֵהּ בְּצַלְמָא דַיְיָ בְּרָא יָתֵהּ דְּכַר וְנוּקְבָא בְּרָא יָתְהוֹן

בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. הִנֵּה מִלַּת אֱלֹהִים עַל צַד הַהִדַּמּוּת תֵּאָמֵר עַל כָּל עֶצֶם שִׂכְלִי בְּפֹעַל שָׁלֵם נִבְדָּל מֵחֹמֶר, וּבָזֶה הוּא נִצְחִי בְּהֶכְרֵחַ. וְלָכֵן תֵּאָמֵר עַל הָאֵל יִתְבָּרַךְ וְעַל מַלְאָכָיו, וּכְמוֹ כֵן תֵּאָמֵר עַל הַשּׁוֹפְטִים עַל שֵׁם הַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי הָרָאוּי בָּהֶם. אָמְנָם בִּהְיוֹת כִּי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי אַף עַל פִּי שֶׁפְּעֻלַּת הַשְׂכָּלָתוֹ הוּא בִּלְתִּי שׁוּם כְּלִי חָמְרִי, וְתִתְפַּשֵּׁט עַל בִּלְתִּי מוּחָשׁ וְעַל קְצָת עֲתִידוֹת, וְלֹא יֶחֱלַשׁ בְּהַרְבּוֹתוֹ פְּעֻלַּת הַשְׂכָּלָתוֹ וְלֹא בְּעֵת זִקְנַת הַגּוּף, אֲבָל יוֹסִיף אֹמֶץ, וּמִכָּל אֵלֶּה הִתְבָּאֵר שֶׁהוּא נִבְדָּל מֵחֹמֶר בְּלִי סָפֵק, כִּי אָמְנָם הֵפֶךְ כָּל אֵלֶּה יִקְרֶה לַכֹּחוֹת הַגּוּף הַחָמְרִיּוֹת, מִכָּל מָקוֹם קֹדֶם שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בִּהְיוֹתוֹ אָז מְשֻׁלָּל מִכָּל שְׁלֵמוּת אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, לֹא יִקָּרֵא אֱלֹהִים אֲבָל יִקָּרֵא צֶלֶם אֱלֹהִים בִּלְבַד, עַד שֶׁיִּקְנֶה שְׁלֵמוּת בִּפְרָט בַּחָכְמָה אֲשֶׁר בָּהּ יִקְנֶה אַהֲבַת הָאֵל וְיִרְאָתוֹ, כִּי אָז יִהְיֶה עֶצֶם שִׂכְלִי בְּפֹעַל שָׁלֵם נִבְדָּל מֵחֹמֶר, וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה נִצְחִי וְקַיָּם גַּם אַחֲרֵי מִיתַת הַגּוּף. וּבִהְיוֹת בִּבְחִירַת הָאָדָם לִקְנוֹת זֶה הַשְּׁלֵמוּת בְּהִשְׁתַּדְּלוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בַּחָכְמָה הַנִּזְכֶּרֶת, הִנֵּה הִתְבָּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר יִמְנַע עַצְמוֹ מִזֶּה, יִשָּׁאֵר כֹּחוֹ הַשִּׂכְלִי עַל חֲיוּתוֹ מְשֻׁלָּל מִכָּל שְׁלֵמוּת בְּפֹעַל כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה, וְיַעֲלֶה בְּתֹהוּ וְיֹאבַד, כְּאָמְרוֹ "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" (תהלים מט:כא), וְאֶת כָּל אֵלֶּה הוֹרָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּשְׁתֵּי מִלּוֹת בְּאָמְרוֹ "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים".

בצלמו שהוא צלם אלקים ואל תתמה אם לא נתפרשה יצירת המלאכים כי לא כתב משה רבינו כאן לא מלאכים ולא גיהנם ולא מעשה מרכבה אלא רק דברים שאנו רואים בעולם כמו שפירשתי למעלה. ד״‎א בצלמו בצלם שלו שלא הוצרך שישאילו לו אחרים שום צלם.

בצלם אלהים בדמות מלאכים שהרי דיוקן מלאכים ואדם שוה וכן תפרש גבי והייתם כאלהים. וראיה לדבר שהרי בבראשית רבה מונה מבראשית עד ולאדם אמר ע״‎א אזכרות ואם תימצי לומר דבצלם אלהים והייתם כאלהים מנויין בסכום האזכרות הרי לך מבראשית עד ולאדם אמר שבעים ושלש אזכרות אלא ודאי לשון מלאכים הם ולכך לא שני התרגום מן המקרא לתרגמו כבמקומות אחרים. דבר אחר בצלם דיין ושופט ברא אותו. ד״‎א סרסהו אלקים ברא אותו בצלם, אע״‎פ ששאר בריות נבראו במאמר האדם נברא בצלם כמו שפירש״‎י כדי להחשיבו.

זכר ונקבה ברא אתם כמו שפירש הכתוב ויקח אחת מצלעותיו.

וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. פֵּרוּשׁ בְּצַלְמוֹ הַנִּכָּר בָּאָדָם, וְהַכַּוָּנָה שֶׁבָּרָא גָּלְמוֹ וְגַם צַלְמוֹ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, בָּזֶה הוֹדִיעָנוּ הַצֶּלֶם שֶׁבְּרָאוֹ בּוֹ כִּי הוּא צֶלֶם אֱלֹהִים.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר כִּי בָּרָא הָאָדָם בִּב׳ צְלָמִים: הָרִאשׁוֹן צֶלֶם הַנִּכָּר בְּכָל אָדָם, וַאֲפִלּוּ בִּבְנֵי אָדָם הָרֵקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, וַעֲלֵיהֶם אָמַר בְּצַלְמוֹ פֵּרוּשׁ שֶׁל הַנִּבְרָא. וְהַב׳ הֵם בְּחִינַת הַמְאֻשָּׁרִים עַם יִשְׂרָאֵל נַחֲלַת שַׁדַּי, כְּנֶגֶד אֵלּוּ אָמַר בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בְּרָאוֹ. הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמְּדֵנוּ כִּי יֵשׁ בַּנִּבְרָאִים ב׳ צְלָמִים: צֶלֶם הַנִּכָּר וְצֶלֶם אֱלֹהִים רוּחָנִי נֶעְלָם, וְהָבֵן: