בְּרֵאשִׁית א׳ · ט״ז

וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃

במילים פשוטות

הבורא עושה את שני המאורות הגדולים - ״המאור הגדול״ לממשלת היום ו״המאור הקטן״ לממשלת הלילה - ואת הכוכבים. רש״י מביא את דברי חז״ל שבתחילה נבראו שני המאורות שווים, והירח התמעט. הפסוק מציב היררכיה: השמש שולטת ביום, והירח והכוכבים בלילה.
מבוסס על רש״י, מדרש · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

המארת הגדולים. שָׁוִים נִבְרְאוּ וְנִתְמַעֲטָה הַלְּבָנָה עַל שֶׁקִּטְרְגָה וְאָמְרָה אִ"אֶ לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִשְׁתַּמְּשׁוּ בְכֶתֶר אֶחָד:

ואת הכוכבים. עַל יְדֵי שֶׁמִּעֵט אֶת הַלְּבָנָה הִרְבָּה צְבָאָיהָ לְהָפִיס דַּעְתָּהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבַד יְיָ יָת תְּרֵין נְהוֹרַיָּא רַבְרְבַיָּא יָת נְהוֹרָא רַבָּא לְמִשְׁלַט בִּימָמָא וְיָת נְהוֹרָא זְעֵרָא לְמִשְׁלַט בְּלֵילְיָא וְיָת כּוֹכְבַיָּא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעש, נקראו השנים הגדולים כנגד הכוכבים וכן נקראו שלשה בני ישי הגדולים כנגד האחרים, ואליאב היה הבכור גדול מכולם ולא זה גדול מזה יש לו סוד,

לממשלת היום, ממשלת השמש ביום ולא בלילה כי אין לה אור גם ללבנה וכוכבים לא יראה אורם ביום, ואם ישאל שואל, הלא אמרו חכמי הספירות שכוכב צדק וכל הכוכבים חוץ מכוכב ונוגה גדולים מהלבנה ואיך כתוב הגדולים, התשובה אין פי' הגדולים על מדתם בגופם רק אל אורם ואור הלבנה כפלי כפלים בעבור היותה קרובה מהארץ, וכן כתוב מאור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִהְיוּ אֵלּוּ הַמְּאוֹרוֹת מִגּוּף הָרָקִיעַ אֲבָל גּוּפִים נִטְבָּעִים בּוֹ:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיַּעַשׂ... וַיִּתֵּן... לְהָאִיר... וְלִמְשֹׁל... וּלְהַבְדִּיל... כִּי טוֹב. עַל הַמְּאוֹרוֹת וּשְׁאָר הַכּוֹכָבִים אָמַר וַיַּעַשׂ, כִּי הָיוּ בִּכְלַל חֶלְקֵי הַגַּלְגַּלִּים אוֹ הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר כְּבָר סִפֵּר בְּרִיאָתָם (בראשית א:א), וְלָזֶה לֹא הִזְכִּיר לָהֶם בְּרִיאָה רַק עֲשִׂיָּה. וְזֶה שֶׁהִמְצִיא אוֹתָם מִמִּקְצָת חֶלְקֵי הַגַּלְגַּלִּים עַל תְּמוּנָה כַּדּוּרִית וְצוּרָה מְאִירָה.

כִּי טוֹב. כְּלוֹמַר שֶׁכִּוֵּן בָּזֶה אֶל הַטּוֹב, וְהוּא הַתַּכְלִית הַנָּאוֹת לְפָעֳלוֹ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

המארת הגדלים פירש רש״‎י שוין נבראו. י״‎מ להיות מאותו זמן ואילך שוין במדת עוגל אע״‎פ שלא היה אורם שוה. עוד פירש רש״‎י ונתמעטה הלבנה. י״‎מ הוא שמתמעטת מהמלוי עד החדש. ועוד פירש״‎י אי אפשר לב׳‎ מלכים שישתמשו בכתר אחד, פי׳‎ אין הדעת סובלת שנהיה אני והחמה מתבהקין בשוה במדת עוגל שלנו, כסבורה הלבנה שתתמעט החמה.

הגדלים על שם הכוכבים הקטנים מכלם.

לממשלת היום על הפירות כדי לבשלם.

לממשלת הלילה כדי לצנן שלא יתליעו אבל באור שנברא ביום ראשון אין לשון ממשלה נופל בו שהרי אינו מושל לעשות פירות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר כְּבָר ״וַיְהִי כֵן״ עַל כָּל הָאָמוּר, כִּי מַעֲשֶׂה זֶה הוּא מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, שֶׁאַחַר שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַיָּרֵחַ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, תִּקֵּן הַשֵּׁם וְקָבַע מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, שֶׁקָּבַע מֶמְשָׁלָה לַיָּרֵחַ בַּלַּיְלָה, כִּי בַּיּוֹם אֵין לָהּ מֶמְשָׁלָה לִפְנֵי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְלִוָּה לָהּ הַכּוֹכָבִים. וְאֵין בָּזֶה הַפְכִּיּוּת לְמַה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו, כִּי כְּבָר רָמַז אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְתִּי בְּאָמְרוֹ ״יְהִי״. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ אוֹתָהּ בְּאֹפֶן אַחֵר, סוֹבֶלֶת הִיא ב׳ הַפֵּרוּשִׁים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל