בְּרֵאשִׁית א׳ · י״ד

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃

במילים פשוטות

ביום הרביעי נבראים המאורות ברקיע השמים - להבדיל בין היום והלילה ולשמש ״לאותות ולמועדים ולימים ושנים״. כלומר, השמש והירח קובעים את לוח הזמנים: את היממה, את החודשים, את השנים ואת מועדי ישראל. אבן עזרא מרחיב על תפקידם של המאורות בקביעת הזמן.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יהי מארת וגו'. מִיֹּום רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ וּבָרְבִיעִי צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִתָּלוֹת בָּרָקִיעַ, וְכֵן כָּל תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִבְרְאוּ מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִקְבַּע בַּיוֹם שֶׁנִּגְזַר עָלָיו, הוּא שֶׁכָּתוּב אֵת הַשָּׁמַיִם, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֵיהֶם, וְאֵת הָאָרֶץ, לְרַבּוֹת תּוֹלְדוֹתֶיהָ:

יהי מארת. חָסֵר וָי"ו כְּתִיב, עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפֹּל אַסְכָּרָה בַּתִּינוֹקוֹת, הוּא שֶׁשָּׁנִינוּ בְּד' הָיוּ מִתְעַנִּים עַל אַסְכָּרָה שֶׁלֹּא תִפֹּל בַּתִּינוֹקוֹת:

להבדיל בין היום ובין הלילה. מִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּשִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹנִים יַחַד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה:

והיו לאותות. כְּשֶׁהַמְּאוֹרוֹת לוֹקִין, סִימָן רַע הוּא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר מֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ (ירמיה י'), בַּעֲשׂוֹתְכֶם רְצוֹן הַקָּבָּ"ה אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לִדְאֹג מִן הַפֻּרְעָנוּת:

ולמועדים. עַל שֵׁם הֶעָתִיד, שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַוּוֹת עַל הַמּוֹעֲדוֹת וְהֵם נִמְנִים לְמוֹלַד הַלְּבָנָה:

ולימים. שִׁמּוּשׁ הַחַמָּה חֲצִי יוֹם וְשִׁמּוּשׁ הַלְּבָנָה חֶצְיוֹ, הֲרֵי יוֹם שָׁלֵם:

ושנים. לְסוֹף שס"ה יָמִים (ס"א וּרְבִיעַ יוֹם), יִגְמְרוּ מַהֲלָכָתָם בְּי"ב מַזָּלוֹת הַמְשָׁרְתִים אוֹתָם, וְהִיא שָׁנָה, וְחוֹזְרִים וּמַתְחִילִים פַּעַם שְׁנִיָּה לְסַבֵּב בַּגַּלְגַּל כְּמַהֲלָכָן הָרִאשׁוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמַר יְיָ יְהוֹן נְהוֹרִין בִּרְקִיעָא דִּשְׁמַיָּא לְאַפְרָשָׁא בֵּין יְמָמָא וּבֵין לֵילְיָא וִיהוֹן לְאָתִין וּלְזִמְנִין וּלְמִימְנֵי בְהוֹן יוֹמִין וּשְׁנִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויאמר, מלת יהי יהיה. בעבור שידברו בה הרבה הוא ליחיד ולרבים, גם לנקבה "כי יהיה נערה בתולה" (דבר' כב כג),

לאותות רגעים ולמועדים, שעות ויתכן להיות לאותות על קדרות הלבנה והשמש, ודלוג דמות הכוכבים כי הכוכבים סבת דמות הנראה, כטעם מאותות השמים אל תחתו (ירמי' יוד ב), והאומר כי למ"ד לאותות נוסף לא אמר כלום:

והיו לאותות, אמר חכם גדול ספרדי כי הרקיע נחלק על שמונה חלקים לשבעה הכוכבים וגלגל המזלות וזה לא יתכן, כי אין גוף למעלה מגלגל המזלות והנה הכתוב אומר ברקיע השמים שיורה שיש שמים למעלה ממנו וכן "שמי השמים" (נחמיה ט, ו), "לרוכב בשמי שמי קדם" (תהלים סה לד, וקדם במקום הזה איננו מזרח והגאון ר' סעדיה ז"ל ברח מזה המקום, והנכון בעיני שהשמש והלבנה וכל הכוכבים הם מאורות ברקיע כי שם יראו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

יְהִי מְאוֹרוֹת הִנֵּה הָאוֹר נִבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמֵאִיר בַּיְּסוֹדוֹת, וְכַאֲשֶׁר נַעֲשָׂה הָרָקִיעַ בַּשֵּׁנִי הִפְסִיק בָּאוֹר וּמָנַע אוֹתוֹ מֵהָאִיר בַּיְּסוֹדוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר נִבְרֵאת הָאָרֶץ בַּשְּׁלִישִׁי הָיָה בָּהּ חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר, וְעַתָּה בָּרְבִיעִי רָצָה הקב"ה שֶׁיִּהְיוּ בָּרָקִיעַ מְאוֹרוֹת מַגִּיעִים אוֹר לָאָרֶץ. וְזֶה טַעַם "בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ", כִּי הָאוֹר הָיָה לְמַעְלָה מִן הָרָקִיעַ וְלֹא הֵאִיר עַל הָאָרֶץ. וְעִנְיַן "יְהִי מְאוֹרוֹת", כִּי מֵחֹמֶר הַשָּׁמַיִם גָּזַר בָּרִאשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה אוֹר בְּמִדַּת הַיּוֹם, וְעַתָּה גָּזַר שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם וְיִתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ גּוּף מֵאִיר בַּיּוֹם גְּדוֹל הָאוֹרָה, וְגוּף אַחֵר קְטַן הָאוֹרָה מֵאִיר בַּלַּיְלָה, וְיִתָּלוּ שְׁנֵיהֶם בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם שֶׁיָּאִירוּ גַּם לְמַטָּה. וְיִתָּכֵן כִּי כְּמוֹ שֶׁשָּׂם בָּאָרֶץ כֹּחַ הַצְּמִיחָה בִּמְקוֹמוֹת מִמֶּנָּה, כֵּן שָׂם בָּרָקִיעַ מְקוֹמוֹת מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַבֵּל הָאוֹרָה, וְהַגּוּפִים הָאֵלֶּה מְקַבְּלֵי אוֹר מַזְהִירִים כְּגוֹן הָאַסְפַּקְלַרְיָאוֹת וְאַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְלָכֵן יִקְרָאֵם מְאוֹרוֹת לֹא אוֹרִים, אַף עַל פִּי שֶׁקְּרָאָם הַמִּזְמוֹר כֵּן (תהלים קלו ז):

לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית א':י"ד) מִשֶּׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אֲבָל בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שִׁמְּשׁוּ הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ זֶה בַּיּוֹם וְזֶה בַּלַּיְלָה. וְאֵינִי רוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה זֶה דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ הַמַּזְכִּירִים "גְּנִיזָה" עַל הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, אֲבָל לְדַעְתָּם הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שִׁמֵּשׁ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּבָרְבִיעִי נֶאֱצַל מִמֶּנּוּ וְנַעֲשׂוּ בּוֹ אָז מִמֶּנּוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הָאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב"ר יז ה) נֹבֶלֶת אוֹרָה שֶׁל מַעְלָה גַּלְגַּל חַמָּה, כִּי לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה הָעוֹלָם הַזֶּה רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאוֹר הַהוּא בְּלִי אֶמְצָעוּת, גְּנָזוֹ לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְשִׁמְּשׁוּ בַּנֹּבֶלֶת הַזּוֹ מִיּוֹם רְבִיעִי וְאֵילָךְ. כָּךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ג':ו'), תָּנֵי, אוֹרָה שֶׁנִּבְרֵאת בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְהָאִיר בַּיּוֹם אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכְהָה גַּלְגַּל חַמָּה, בַּלַּיְלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה שֶׁלֹּא נִבְרֵאת לְהָאִיר אֶלָּא בַּיּוֹם, וְהֵיכָן הִיא, נִגְנְזָה. וְהֵיכָן הִיא, מְתֻקֶּנֶת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ל כו) וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים. שִׁבְעָה, אֶתְמְהָה! לֹא שְׁלֹשָׁה הֵן? כְּאִינָשׁ דְּאָמַר "כֵּן אֲנָא מַפְקִיד לְשִׁבְעָה יוֹמֵי דְּמִשְׁתּוֹתַי", כְּלוֹמַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הוּא שֶׁיֹּאמַר "אֲנִי מַפְקִיד וְשׁוֹמֵר זֶה הַבָּשָׂר לְשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלִּי", לֹא שֶׁיַּסְפִּיק לוֹ לַשִּׁבְעָה כֻּלָּם אֶלָּא שֶׁיּוֹצִיא אוֹתוֹ בְּתוֹכָם. וְכָךְ אָמְרוּ "שִׁבְעַת הַיָּמִים", כָּאוֹר שֶׁהָיָה בַּיָּמִים הָהֵם בְּמִקְצָתָם. וְשָׁם אָמְרוּ עוֹד (ב"ר ג ו) וַיַּבְדֵּל, רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרִין הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. וְאִם תּוּכַל לָדַעַת כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם בְּבִרְכַּת הַלְּבָנָה "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן", תֵּדַע סוֹד הָאוֹר הָרִאשׁוֹן וְהַגְּנִיזָה וְהַהַבְדָּלָה שֶׁאָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ, וְסוֹד שְׁנֵי הַמְּלָכִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד, כַּאֲשֶׁר בַּסּוֹף שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה אַחַר שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַחַמָּה שִׁבְעָתַיִם:

וְהָיוּ לְאֹתוֹת הַשִּׁנּוּי שֶׁיּוֹלִידוּ וְיֵעָשׂוּ מִמֶּנּוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דָּם וָאֵשׁ וְתִימֲרוֹת עָשָׁן (יואל ג ג), כִּלְשׁוֹן וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ (ירמיהו י ב):

וּלְמוֹעֲדִים זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף (בראשית ח':כ"ב):

וּלְיָמִים מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה:

וְשָׁנִים יַשְׁלִימוּ מַהֲלָכָם, וְיוֹסִיפוּ שֵׁנִית לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ בָהּ. וּשְׁנַת הַחַמָּה בִּשְׁסָ"ה יוֹם, וּשְׁנַת הַלְּבָנָה בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. בְּאוֹתוֹ הָרָקִיעַ הַנּוֹצָר בְּיוֹם שֵׁנִי, יְהִי נִיצוֹץ הַמְּאוֹרוֹת, וְשָׁם יִתְרַבֶּה וְיִתְמַזֵּג לִפְעֹל בַּתַּחְתּוֹנִים כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בַּחוּשׁ שֶׁיִּתְרַבֶּה אוֹר הַנִּיצוֹץ בְּעָבְרוֹ בְּמַיִם זַכִּים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

יהי מארת דרך מקראות לדבר בלשון יחיד אצל רבים כמו ויהי אנשים אשר היו טמאים וכן פי׳‎ יהי מעשה, ומהו המאורות. מארת האור שיולד מן האור שנברא ביום ראשון יחלק לב׳‎ חתיכות האחת גדולה מחברתה הם שמש וירח ומה שכתב ואת הכוכבים נאמר בעשיה ולא נאמר בצוואה ללמד שמאליהם כשנחלק האור האחד לב׳‎ ניתזו ממנו ניצוצות ומהם היו הכוכבים.

מארת חסר לפי שלא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד והלבנה נבראת למנות זמנים.

ברקיע השמים, ברקיע הנרקע ופרוס תחת השמים העליונים.

להבדיל בין היום ובין הלילה השמש מבדיל ממנו הלילה שעבר והירח מבדיל ממנו היום שעבר.

והיו לאתת שבהם אעשה אותות כגון למשה ליהושע ולחזקיה וכתיב מאותות השמים אל תחתו. דבר אחר והיו לאתת על העתידות כי החוזים אומרים עתידות על מה שחוזים בהם.

ולמועדים שמחשבים ללבנה ר״‎ח חמשה עשר בניסן ששה בסיון אחד בתשרי עשרה בתשרי ט״‎ו בתשרי וכן אמר דוד עשה ירח למועדים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. מְאֹרֹת חָסֵר כְּתִיב, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁהוּא לְשׁוֹן מְאֵרָה וְכוּ׳. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר לָשׁוֹן הַמּוֹרָה עַל הָאֲרִירָה אֵצֶל הַמְּאוֹרוֹת דַּוְקָא, לְפִי שֶׁהַמְּאוֹרוֹת הֵם סִבַּת הַזְּמַן וְכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן יֵשׁ בָּהֶם צַעַר, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי״ אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן צַעַר, וּמַסִּיק דַּוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי בִּימֵי״ הוּא לְשׁוֹן צַעַר. וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁכָּל דָּבָר הַתָּלוּי בְּיָמִים, דְּהַיְנוּ הַזְּמַן, יֵשׁ לוֹ צַעַר, אֲבָל כָּל הַנִּמְצָאִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מִן הַזְּמַן וְאֵין הַזְּמַן שׁוֹלֵט בָּהֶם אֵין בָּהֶם שׁוּם צַעַר. לְכָךְ נֶאֱמַר יְהִי מְאֹרֹת חָסֵר, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁתַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ לָהֶם מְאֵרָה וְצַעַר, כִּי הַזְּמַן מְבַלֶּה הַכֹּל. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּפָּרָשָׁה חָמֵשׁ פְּעָמִים לְשׁוֹן מָאוֹר, וְכֵן בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה חָמֵשׁ פְּעָמִים לְשׁוֹן אוֹר, מַסְכִּים לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה ב:ה) הָאוֹמֵר ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר״ - אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, וְרָצָה לְפָרֵשׁ טַעַם לְחָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, דְּהַיְנוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת. טַעַם אָמְרוֹ יְהִי לְשׁוֹן יָחִיד עַל ב׳, בָּזֶה רָמַז כִּי אֶחָד מֵהֶם הוּא הַמֵּאִיר בַּיּוֹם, וְלָזֶה לֹא אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים. וּבְאֶמְצָעוּת שֶׁדִּבֵּר ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה הוּא שֶׁהָיָה מַה שֶׁהָיָה בְּתַכְלִית הַדָּבָר שֶׁנִּתְמַעֲטָה הַיָּרֵחַ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ס:) כִּי אִם הָיָה ה׳ אוֹמֵר פֶּתַח דְּבָרָיו ״יִהְיוּ מְאוֹרוֹת״ בְּהֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר עוֹמֵד כֵּן, כִּי דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.

עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד, אָמְרוֹ לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, אִם הַמְּאוֹרוֹת שָׁוִים הֵם וְאֶחָד יְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם וְאֶחָד יְשַׁמֵּשׁ בַּלַּיְלָה, בַּמֶּה יֻכַּר לַיְלָה מִיּוֹם כֵּיוָן שֶׁלַּיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר?

אָכֵן יִרְצֶה הַכָּתוּב, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדַם בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּבָרָא הָאוֹר, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה ה׳ פְּעָמִים ״אוֹר״, וְרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים ה) כִּי ה׳ אוֹרוֹת נִבְרְאוּ וְהִבְדִּילָם ה׳ לְנַחֲלָתוֹ לֶעָתִיד לָבֹא לַצַּדִּיקִים, וְהֵן עַתָּה בְּיוֹם רְבִיעִי הֶאֱצִיל מֵהָאוֹרוֹת חֵלֶק הַמַּסְפִּיק לָעוֹלָם וּתְלָאוֹ בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ יְהִי מְאֹרֹת פֵּרוּשׁ יְהִי חֵלֶק אֶחָד מֵאוֹרוֹת הַנִּבְרָאִים בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְהִתְנָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ קְבוּעִים אֶלָּא שֶׁיְּסוֹבְבוּ, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַסִּבּוּב יֻכַּר יוֹם וָלַיְלָה, וְזֶה עָשָׂה לְסִימַן הַכָּרַת הַיָּמִים הַמְקֻדָּשִׁים, כְּאָמְרוֹ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וְגוֹ׳, וּכְשֶׁנֶּאֱצַל הַמָּאוֹר נֶאֶצְלוּ ב׳ חֲלָקִים וּשְׁנֵיהֶם לְשַׁמֵּשׁ מִדַּת יוֹם נִבְרְאוּ. וְלָזֶה תִּמְצָא (חולין ס:) שֶׁטָּעֲנָה הַיָּרֵחַ, אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד, פֵּרוּשׁ בִּזְמַן אֶחָד, וְכָךְ הוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁאִם גְּבוּלוֹ שֶׁל יָרֵחַ הָיָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁל שֶׁמֶשׁ בַּיּוֹם, אֵין כֶּתֶר אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם אֶלָּא כָּל אֶחָד גְּבוּלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר ״וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ״ בְּלֹא קְבִיעוּת זְמַן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל