בְּמִדְבַּר ט׳ · כ״א

וְאִית דִי הֲוָה עֲנָנָא מֵרַמְשָׁא וְעַד צַפְרָא וּמִסְתַּלֵק עֲנָנָא בְּצַפְרָא וְנָטְלִין אוֹ יֵמָם וְלֵילֵי וּמִסְתַּלֵק עֲנָנָא וְנָטְלִין

או יומם ולילה. הנה פעמים יסעו בלילה ויש אומרים כי פירושו יומם ולילה כמשמעו והוא הנכון בעיני והעד או יומם:

ונעלה הענן בבקר ללמדך שלא הטריחם הקב״‎ה ליסע מחצות ואילך.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְגוֹ׳. מִכָּאן וָאֵילָךְ בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַהַדְרָגוֹת שֶׁהָיוּ בְּשִׁנּוּי חֲנִיָּתָם, וְהִתְחִיל מִזְּמַן חֲנִיַּת לַיְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן חֲנִיַּת יוֹם וָלַיְלָה כְּאָמְרוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן שְׁנֵי יָמִים, כְּאָמְרוֹ יוֹמַיִם, וְסָמוּךְ לָהּ חֹדֶשׁ, וְסָמוּךְ לָהּ יָמִים שֶׁהוּא שָׁנָה. וְהוֹדָעָה בָּזֶה אֵינוֹ כַּהוֹדָעָה בַּפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִין פָּסוּק ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וּפָסוּק ״וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים זִכְרוֹן יָמִים מִסְפָּר לְזִכְרוֹן עֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְאֵין לוֹמַר כִּי שְׁנֵי פְּסוּקִים ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וְ״יֵשׁ וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״ הֵם זִכְרוֹן דֶּרֶךְ כְּלָל מַה שֶׁפֵּרַט אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אֵין בַּכְּלָל מַה שֶׁבַּפְּרָט שֶׁהוּא מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְיוֹמָם וָלַיְלָה. אֶלָּא וַדַּאי כִּי שְׁנֵי כְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים יַגִּידוּ עִנְיָן אֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְשְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים הָאַחֲרוֹנִים יַגִּידוּ הַדְרָגוֹת שִׁנּוּיֵי הָעַכָּבָה שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּנִּים מִגֶּדֶר לַיְלָה אַחַת לְגֶדֶר שָׁנָה אַחַת. וְהַטַּעַם בָּזֶה לְפִי מַאֲמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁטַּעַם הַעֲבָרָתָם בַּמִּדְבָּר הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַשְּׁבוּיוֹת בְּיַד שׁוֹכֵן מִדְבַּר צִיָּה, אֲשֶׁר עַל כֵּן הַיּוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת הָיָה מְשַׁעֵר שִׁעוּר אֲשֶׁר יַסְפִּיק לְבֵרוּר בַּמָּקוֹם הַהוּא אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, וְהָיוּ מִתְעַכְּבִים כְּפִי הַצֹּרֶךְ, גַּם לֹא הָיוּ חוֹנִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵר וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיַּסְפִּיק בּוֹ הַבֵּרוּר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִלּוּכָם בּוֹ.