כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

בקרבן אבידן היתה גם כף אחת של זהב במשקל עשרה שקלים מלאה קטורת, כמו בקרבנות הנשיאים שקדמו לו. הפסוק מלווה בתרגום אונקלוס בלבד, המתרגם את הכתוב כפשוטו. לפי הפשט, כף הזהב הקטנה הכילה את הקטורת שהובאה על ידי כל נשיא בנפרד לחנוכת המזבח. הבאת קטורת על המזבח החיצון על ידי יחיד היא דבר יוצא דופן שהיה הוראת שעה בלבד, כפי שנתבאר בקרבן הראשון. חזרת התורה על אותו פרט בקרבנו של נשיא בנימין, כמו בשאר הנשיאים, נועדה לכבד כל שבט בפני עצמו ולהראות את שוויונם המלא בהתנדבותם לחנוכת המזבח.