התחילו ללמודלמעל מעל בה'. הֲרֵי חָזַר וְכָתַב כָּאן פָּרָשַׁת גּוֹזֵל וְנִשְׁבָּע עַל שֶׁקֶר, הִיא הָאֲמוּרָה בְפָרָשַׁת וַיִּקְרָא "וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וְגוֹ'", וְנִשְׁנֵית כָּאן בִּשְׁבִיל שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בָהּ, הָאֶחָד שֶׁכָּתַב "וְהִתְוַדּוּ", לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב חֹמֶשׁ וְאָשָׁם עַ"פִּ עֵדִים עַד שֶׁיּוֹדֶה בַדָּבָר, וְהַשֵּׁנִי עַל גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁהוּא נָתוּן לַכֹּהֲנִים (עי' ספרי):
מַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גְבַר אוֹ אִתְּתָא אֲרֵי יַעְבְּדוּן מִכָּל חוֹבֵי אֱנָשָׁא לְשַׁקָרָא שְׁקָר קֳדָם יְיָ וְיֵחוֹב אֱנָשָׁא הַהוּא
וְטַעַם מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם - כְּמוֹ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם מִכָּל חַטֹּאת. לַחֲטֹא בָהֵנָּה, מִכָּל מַה שֶׁיֶּחֱטָא אִישׁ בְּאִישׁ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְאָמַר ״לִמְעֹל מַעַל בַּה'״ - שֶׁיִּשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ לַשֶּׁקֶר וְיֶאְשַׁם לְפָנָיו. וּלְפִי שֶׁכְּבָר הֻזְכַּר הַחֵטְא הַזֶּה (ויקרא ה', כ'-כ״ו) וְלֹא בָּא לְחַדֵּשׁ אֶלָּא גֶּזֶל הַגֵּר, דִּבֵּר בּוֹ בְּלָשׁוֹן קְצָרָה. וְאָמַר בְּכָאן ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִגְזֹל, וְאוּלַי לֹא יְחַיֵּב אוֹתָהּ הַכָּתוּב בְּחֹמֶשׁ וְאָשָׁם כָּאִישׁ. וְהִזְכִּיר ״וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ה':ט'), לוֹמַר שֶׁאִם נָתְנוּ הַתְּרוּמָה לַכֹּהֵן תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ, וְהַגּוֹזֵל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ נִדּוֹן בְּדִין אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, וּלְכָךְ הִזְכִּירָם בְּכָאן. אוֹ שֶׁבָּא לְהַשְׁלִים תּוֹרַת הַכֹּהֲנִים בַּתְּרוּמָה, כִּי עֲדַיִן לֹא הִזְכִּירָהּ רַק בְּרֶמֶז ״מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר״ (שמות כ״ב:כ״ח), וְכֵן ״הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ״ (ויקרא כ״ב:י״א), אֲבָל לֹא בֵּאֵר דִּין הַתְּרוּמָה שֶׁתִּנָּתֵן לַכֹּהֵן כְּלָל. וְהִזְכִּיר הַמַּעֲשֵׂר בְּסוֹף תּוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶשׁ לַה', וְעַכְשָׁיו בָּא לְצַוּוֹת בַּתְּרוּמָה וּבַקֳּדָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ לַכֹּהֲנִים בְּמַתְּנַת הַבְּעָלִים שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָהּ לָהֶם לִרְצוֹנָם, לוֹמַר שֶׁטּוֹבַת הֲנָאָה לַבְּעָלִים הִיא. וְלֹא נִזְכְּרָה מִנְחַת הַסּוֹטָה עִם שְׁאָר הַמְּנָחוֹת בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים בַּעֲבוּר שֶׁהִיא מִנְחַת קְנָאוֹת וְאֵינָהּ לְכַפָּרָה, וְהִשְׁלִים בְּכָאן אֶת דִּינָהּ. וְעוֹד, בַּעֲבוּר שֶׁיִּחֵס אֶת הָעָם לְבֵית אֲבוֹתָם, נָתַן לָהֶם דָּת וָדִין לָדַעַת הַמַּמְזֵרִים שֶׁאֵינָם בְּנֵי בַעֲלֵי אִמּוֹתָם, כַּאֲשֶׁר יָבֹא חֲשָׁד בְּלֵב הָאִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ. וְכֵן הִשְׁלִים בַּקָּרְבָּנוֹת דִּין הַנָּזִיר, כִּי אַחֲרֵי שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְנִבְדְּלוּ מֵהֶם הַטְּמֵאִים, לָקַח מִבַּחוּרֵיהֶם לִנְזִירִים אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ. וְעוֹד, כִּי הָאִשָּׁה שֶׁתִּדֹּר בִּנְזִירוּת הֵפֶךְ הַסּוֹטָה, וּלְפִיכָךְ אָמַר בַּפָּרָשָׁה ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא״ (במדבר ו':ב'). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ עוֹד (סוטה ב'): ״לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נְזִירוּת לְפָרָשַׁת סוֹטָה? שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן״. וְהַטַּעַם, כִּי ״זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב״ (הושע ד':י״א). וְגִדּוּל הַשֵּׂעָר הֵפֶךְ הַבַּחוּרִים הַמְסַלְסְלִים שְׂעַר רֹאשָׁם לְהִתְנָאוֹת, וְהַגִּדּוּל יוֹלִיד דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ, וּלְפִיכָךְ הוּא קָדוֹשׁ וְצָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּר מִן הַטֻּמְאָה, כִּי הוּא כְּכֹהֵן הַמְשָׁרֵת לֵאלֹהָיו:
חטאת האדם - הכתובים בפרשת אשם גזילות בסוף פרשת ויקרא: וכחש וגו' בעמיתו בפקדון וגו' - ובשביל גזל הגר שאין לו גואל נשנית כאן.
כי יעשו מכל חטאת האדם פרשה זו בגזל הגר ופרשת דויקרא בגזל ישראל דכתיב בה וכחש בעמיתו. נסמכה פרשת מעילה לפרשת זב ומצורע ללמדך כי הזוב והצרעת באים על ידי מעל וחטא.
ואשמה הנפש ההיא והתודו, רבי נתן אומר זה בנין אב לכל המתים שיטענו וודוי.
אִישׁ וְגוֹ׳ כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל וְגוֹ׳. אָמַר לִמְעוֹל וְלֹא אָמַר וּמָעֲלוּ מַעַל, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי; פסיקתא ב׳; בבא קמא קי.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּמְשַׁקֵּר בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ לַשֶּׁקֶר, וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר הַדָּבָר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, חָזַר וְנִשְׁנָה לִפְרָטֵי הַדִּינִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בּוֹ. כְּפִי זֶה יָעִיר הַכָּתוּב כִּי מִשְּׁעַת מַעֲשֵׂה הַחֵטְא שֶׁהוּא הַגֶּזֶל וּכְפִירַת מָמוֹן יַחְשׁוֹב הוּא לִמְעוֹל מַעַל בַּה׳ לִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ כְּשֶׁיִּתְבְּעוּהוּ לְדִין, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי הוּא בְּהִשָּׁבוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם שֶׁהוּא גְּזֵלַת מָמוֹן חֲבֵרוֹ מִשְּׁעַת מַעֲשֶׂה הִנֵּה הוּא מַסְכִּים לִמְעוֹל מַעַל בַּה׳.
וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. לְצַד שֶׁהוּא חָטָא בִּשְׁבוּעָה בַּה׳, יַפְעִיל הַגֵּרָעוֹן בַּנֶּפֶשׁ. וְשִׁנָּה ה׳ לוֹמַר לְשׁוֹן יָחִיד, וְכָל מַה שֶׁלְּפָנָיו וּמַה שֶׁלְּאַחֲרָיו לְשׁוֹן רַבִּים. מִלְּפָנָיו אָמַר: כִּי יַעֲשׂוּ וְגוֹ׳, מִלְּאַחֲרָיו: וְהִתְוַדּוּ, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא כִּי כְּשֶׁיַּרְגִּישְׁךָ הַכָּתוּב בִּכְגוֹן זֶה הוּא הֶרְגֵּשׁ גָּדוֹל, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ מִזֶּה בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ויקרא ז:כא). גַּם דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת הַהוּא לְלֹא צֹרֶךְ, יְעוֹרֵר הַכָּתוּב שֶׁהַפְּגָם הַלָּז יַעֲשֶׂה רֹשֶׁם לִמְקוֹר נַפְשׁוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּקָּרֵא נֶפֶשׁ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָבִין שֶׁעַל הַמּוֹעֵל הוּא מְדַבֵּר לָזֶה אָמַר הַהוּא וְלֹא אָמַר ״וְאָשְׁמָה נַפְשׁוֹ״. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (אחרי מות סז.) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה״ (ישעיהו כו:ט) בְּדִיּוּק נָכוֹן: