בְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֥ם לְבֵית־אֲבֹתָ֖ם תִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃

הפסוק פותח את פרשת בני מררי: בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם. אבן עזרא מעיר שכאן לא הזכיר הכתוב ״לשאת את ראשם״ כפי שנאמר בבני קהת ובני גרשון, משום שהפרשה דבקה ומחוברת לקודמותיה, ולכן די ברמז. לפי פשט הכתוב, ה׳ מצווה למנות גם את בני מררי, המשפחה השלישית של הלווים, לפי משפחותם ובתי אבותם. הפסוק פותח את פירוט מניין בני מררי ותפקידם, בהמשך למניין בני קהת ובני גרשון. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר לפתיחת המניין, והוא מקדים את הגדרת גיל העבודה של בני מררי ואת פירוט תפקידם בנשיאת חלקי המשכן הכבדים, הקרשים, העמודים והאדנים, שהוא תחום אחריותם המיוחד בעבודת המשכן.