בְּמִדְבַּר ל״ה · ל״ג

ולא תחניפו. לֹא תַרְשִׁיעוּ, כְּתַרְגּוּמוֹ - "וְלָא תְחַיְבוּן":

וְלָא תְּחַיְבוּן יָת אַרְעָא דִי אַתּוּן בָּהּ אֲרֵי דְמָא הוּא מְחַיַב יָת אַרְעָא וּלְאַרְעָא לָא מִתְכַפֵּר עַל דַם זַכַּאי דִי אִתְאַשֵׁד בַּהּ אֶלָהֵן בְּדַם אַשְׁדֵהּ

יחניף. עשות רע בסתר:

שופכו. פועל כמו ובא גואלו:

וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ - מִפְּנֵי שֶׁאָמַר תְּחִלָּה ״וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״, שֶׁאֵלּוּ הַמִּשְׁפָּטִים נוֹהֲגִים גַּם בְּחוּצָה לָאָרֶץ, חָזַר וְהֶחְמִיר בְּיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ יוֹתֵר לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר שָׁם, וְהִזְהִיר שֶׁלֹּא נַחֲנִיף אוֹתָהּ וְשֶׁלֹּא נְטַמֵּא אוֹתָהּ. וְעִנְיַן הַחֲנֻפָּה הוּא הַנֶּאֱמַר בַּקְּלָלוֹת: ״זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף, כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה, זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ, כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל״ (דברים כח לח-מ), כִּי כָל חֲנֻפָּה עֲשׂוֹת הֵפֶךְ הַנִּרְאֶה וְהַנִּדְמֶה לָעֵינַיִם. וְהוּא עֹנֶשׁ בָּאָרֶץ בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים וּבְגִלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא חָנֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ״ (ירמיהו ג א), ״וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ״ (ישעיהו כד ה), ״וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ״ (ירמיהו ג ב). וְעִנְיַן הַטֻּמְאָה שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ טְמֵאָה וְלֹא יִשְׁכּוֹן בָּהּ כְּבוֹד הַשֵּׁם בִּהְיוֹת בָּהּ דָּם נָקִי שֶׁלֹּא נִתְכַּפֵּר בְּדַם שׁוֹפְכוֹ. וּבְסִפְרֵי (מסעי קסא) אָמְרוּ: ״וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ״ - הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַחֲנֵפִין, כִּי הִזְהִיר מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא נִקַּח שֹׁחַד בָּרוֹצְחִים, וְחָזַר וְהִזְהִיר שֶׁלֹּא נַחֲנִיף לָהֶם לְמַעֲלָתָם אוֹ לְתָקְפָּם וּכְבוֹד מִשְׁפַּחְתָּם בְּלִי מִקַּח שֹׁחַד, כִּי אִם אֲנַחְנוּ נַחֲנִיף לָהֶם הִנֵּה נַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ:

כי אם בדם שופכו - אני אומר שהוא נקוד מן הדין מלאפום לפי פרושו, כי אם בדם האיש השופך את הדם.

ולא תחניפו את הארץ כמשמעו לשון חנופה לא תחניפו את הרוצחים יושבי הארץ לפטרם מן הדין הראוי להם כי הדם הוא יחניף וגו׳‎ לכך אני מזהירכם על כך שהרי הרוצחים שהם אנשי דמים מנהגם להחניף את יושבי הארץ כדי שיחניפו עליהם.

ולארץ לא יכפר וליושבי הארץ לא יכופר.

וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ. בֵּאוּר הָעִנְיָן כָּךְ הוּא, כִּי הָאָרֶץ דּוֹמָה כְּאִלּוּ פָּעֲרָה פִּיהָ לִבְלִי חֹק לִבְלֹעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה יד): ״לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (משלי ל טז): ״אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם״, כִּי בֶּאֱמֶת הָאָרֶץ אֵינָהּ שְׂבֵעָה לְעוֹלָם, וְהָרְשָׁעִים הָרוֹצְחִים מַחֲנִיפִים אֶת הָאָרֶץ לִתֵּן דָּבָר לִבְלֹעַ, וְזֶה הַחֲנֻפָּה, כִּי כָּל הַנּוֹתֵן דָּבָר אֶל הַבִּלְתִּי רָאוּי לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר גַּם הוּא וְיִתֵּן לוֹ דְּבַר מָה זֶהוּ נִקְרָא חֲנֻפָּה. וְכֵן הַדָּבָר שֶׁהָאָרֶץ מַחֲנֶפֶת לָרְשָׁעִים לִתֵּן לָהֶם אֶת יְבוּלָהּ לְכָל צָרְכֵיהֶם אֲשֶׁר מִן הָאָרֶץ מוֹצָאָם, וְכֵן מָקוֹם לָדוּר וּלְהִתְקוֹמֵם עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁהָרְשָׁעִים אֵינָם רְאוּיִין לְכָל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כד ה): ״וְהָאָרֶץ חָנְפָה תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ״.

וְזֶה שֶׁאָמַר: ״כִּי הַדָּם יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ״, כִּי הָרָשָׁע נוֹתֵן לָהּ הַדָּם לִבְלֹעַ כְּדֵי שֶׁהָאָרֶץ תִּתֵּן לוֹ לְעֻמַּת זֶה מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ, עַל כֵּן לֹא יְכֻפַּר לָאָרֶץ כִּי אִם בְּדַם שׁוֹפְכוֹ, וְכַפָּרָה זוֹ עַל מַה שֶּׁהֶחֱזִיקָה הָרוֹצֵחַ אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת, כִּי חֲנֻפָּה תֵּחָשֵׁב לָהּ הַדָּבָר, וְיֹאמְרוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מַחֲנִיפִים זֶה לָזֶה. וּמַה שֶּׁלֹּא נֶהֱרַג קַיִן, מִפְּנֵי יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כִּי הוּא הָיָה לְבַדּוֹ בָּעוֹלָם. וּמִכָּל מָקוֹם הוֹצִיאָה הָאָרֶץ אֶת עַצְמָהּ מִן חֲשָׁד זֶה, שֶׁהִצְמִיחָה לוֹ קוֹץ וְדַרְדַּר, וְנָע וָנָד הָיָה בָּאָרֶץ, וְאִם כֵּן לֹא נָתְנָה לוֹ עוֹד שְׁנֵי מִינֵי תּוֹעֶלֶת שֶׁהָיוּ לוֹ מִן הָאָרֶץ. וְאַף זֶה עַל צַד הַחֶסֶד עִם קַיִן דַּוְקָא כָּאָמוּר, אֲבָל לְדוֹרוֹת לֹא יְכֻפַּר לָהּ כִּי אִם בְּדַם שׁוֹפְכוֹ, לְהוֹצִיאָהּ מִידֵי חֲנֻפָּה זוֹ.