בְּמִדְבַּר ל״ג · י׳

וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף׃

במילים פשוטות

בני ישראל נסעו מאילם ויחנו על ים סוף. חזקוני מבאר שבין אילים ובין מדבר סין היה ים סוף מתפשט לצד המדבר שפנו שם, ומעיר שחניות ״על ים סוף״, ״בדפקה״ ו״באלוש״ לא נכתבו בפרשת בשלח אלא נכללו כאן. הפסוק ממשיך את רשימת התחנות: מאילם חנו ישראל שוב על שפת ים סוף. עצם החנייה על ים סוף לאחר שכבר עברו אותו מלמדת על מהלך הדרך המתפתל במדבר. חזקוני מדגיש שרשימת המסעות שבפרקנו מפורטת יותר מן התיאור שבפרשת בשלח, וכוללת תחנות שלא נזכרו שם. בכך משלימה הרשימה כאן את מלוא סדר החניות, ומשמרת את זכר כל תחנה ותחנה בדרך הארוכה במדבר.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּנְטָלוּ מֵאֵילִם וּשְׁרוֹ עַל יַמָא דְסוּף

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויחנו על ים סוף בין אלים ובין מדבר סין היה מתפשט ים סוף לצד המדבר שפנו שם.

ויחנו על ים סוף, ויחנו בדפקה, ויחנו באלוש שלש חניות אלו לא נכתבו בפרשת בשלח שהרי להלן כתיב ויסעו מאלים ויבואו אל מדבר סין ויחנו ברפידים אלא כללן הכתוב להלן כשכתב ויבאו כל עדת בני ישראל מדבר סין ויחנו ברפידים בפרשת בשלח.

מקור: ספריא · נחלת הכלל