בְּמִדְבַּר ל״ב · כ״ב

וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ם מֵיְהֹוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָ֠ה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

משה ממשיך: ונכבשה הארץ לפני ה׳ ואחר תשובו, והייתם נקיים מה׳ ומישראל, והייתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה׳. אבן עזרא מבאר ש״לפני ה׳״ מכוון למקום הארון, ושלעולם הוא לשון שבח. אור החיים מתקשה מדוע לא הסתפק משה במאמר ״עד הורישו״ הסמוך, ומדוע הוצרך לומר ״ואחר תשובו״. משה קובע שרק לאחר שתיכבש הארץ במלואה יהיו השבטים רשאים לשוב, ואז יהיו נקיים מכל טענה מצד ה׳ ומצד ישראל, והארץ שממזרח לירדן תהיה להם לאחוזה כדין. בכך מבטיח משה שהשבטים יזכו בנחלתם בלב שלם ובלא חשש, ובלבד שימלאו את חלקם עד תום הכיבוש, ולא ישובו לפני שיושלמה המלאכה המשותפת.
מבוסס על אבן עזרא, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתִתְכְּבֵשׁ אַרְעָא קֳדָם עַמָא דַיְיָ וּבָתַר כֵּן תְּתוּבוּן וּתְהוֹן זַכָּאִין מִן קֳדָם יְיָ וּמִיִשְׂרָאֵל וּתְהֵי אַרְעָא הָדָא לְכוֹן לְאַחֲסָנָא קֳדָם יְיָ

Onkelos Numbers

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לפני ה'. כי שם הארון. לפני ה' כאשר פירשתי כי לעולם הוא לשבח:

On Your Way

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאַחַר תָּשׁוּבוּ, שֶׁמּוּבָן הוּא מֵאָמְרוֹ ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי גְּבוּל הַהֲלִיכָה, וּמוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיָּשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ. אָכֵן כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה הוּא הַבְטָחַת הַטּוֹבָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִקִּיּוּם הַדְּבָרִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה הַקּוֹדֵם יֻבְטְחוּ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת: א׳ וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ - פֵּרוּשׁ, וַדַּאי שֶׁתִּכָּבֵשׁ הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳, ב׳ וְאַחַר תָּשׁוּבוּ - פֵּרוּשׁ, הִבְטִיחַ כָּל הַמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפָּקְדוּ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ בָּאָרֶץ בַּמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְיָשׁוּבוּ שְׁלֵמִים לְבֵיתָם. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ (בבא בתרא קכא:) שֶׁיָּאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נֶהֱרַג בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, חֲצִי הַמְנַשֶּׁה לֹא הָיָה מֵאוֹתָם שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה עִמָּהֶם אָז, כַּמּוּבָן מֵהַכְּתוּבִים.

עוֹד הוֹדִיעָם שֶׁבָּזֶה יִהְיוּ נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ: מֵה׳ - כְּשֶׁיַּעַבְרוּ לַמִּלְחָמָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לַהֲנָאָתָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם תְּנַאי הָאָרֶץ, וּמִיִּשְׂרָאֵל - לְבַל יַחְשְׁדוּ שֶׁטִּינָא הָיְתָה בְלִבָּם מֵהַמְּרַגְּלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה ״קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים״ שֶׁכַּוָּנָתָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי ה׳. וְאָמְרוֹ וְהָיְתָה הָאָרֶץ וְגוֹ׳ - הִבְטִיחָם שֶׁבָּזֶה תִּתְקַיֵּם בְּיָדָם הָאָרֶץ לַאֲחֻזָּה וְלֹא תִהְיֶה נִגְזֶלֶת מֵהֶם, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה יֻשְׁלְלוּ מִכָּל הַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת.

וְאָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַחְזִיקָם בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ מֵהַטְּעָמִים עַצְמָן שֶׁאָמְרוּ הֵם בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם, וְזֶה הוּא שִׁעוּר דְּבָרָיו: וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁהוּא חוּצָה לָאָרֶץ תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת אֲחֻזָּה זוֹ שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳, וְזוֹ הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁלְּטַעַם זֶה הִיא שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת הָאָרֶץ קְדוֹשָׁה לְפִי שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳ בְּאֵין רְצוּעַת חוֹל מַפְסֶקֶת בֵּינָהּ וּבֵין ה׳ שׁוֹכֵן הַבִּירָה.

Vocalized Edition