וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

הפסוק פותח דיבור חדש של ה׳ אל משה, המקדים את הציווי על אופן פדיון הבכורות העודפים. לפי פשט הכתוב זהו פתיח קבוע בתורה, ״וידבר ה׳ אל משה לאמר״, המסמן תחילת עניין חדש ומכין את הקורא לציווי שיובא מיד לאחריו. כאן הדיבור בא לצוות כיצד ייפדו הבכורות העודפים על מספר הלווים. הפתיחה בציווי ישיר מאת ה׳ מדגישה שסדר הפדיון נקבע בציווי אלוהי. אין בפסוק תוכן פרשני מעבר לתפקידו כמבוא לדברי ה׳ שבפסוקים הבאים, המפרטים את לקיחת הלווים תחת הבכורות ואת פדיון העודף בחמישה שקלים לגולגולת, כדי להשלים את סדר החלפת הבכורות בלווים ואת קידוש שבט לוי לעבודה.