בְּמִדְבַּר כ״ו · ז׳

אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָראוּבֵנִ֑י וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃

במילים פשוטות

הכתוב מסכם את משפחות שבט ראובן וקובע את מספרם: שלושה וארבעים אלף ושבע מאות ושלושים. חזקוני מעיר על הוספת אותיות יו״ד וה' לשם ״הראובני״, שאין כן בשאר השבטים אלא רק בראובן, שמעון וזבולון. הוא מבאר שבראובן ושמעון נעשה כן כדי לפייס את דעתם ולקרבם, לאחר שהיו נזופים, ראובן על מעשה בלבול יצועי אביו ושמעון על מעשה זמרי, ואילו זבולון על שהלך במקום סכנה. הפסוק חותם את מניין ראובן ומראה ירידה במספרו לעומת המפקד הקודם. הסבר חזקוני מלמד שהתוספת האותיות בשם המשפחה נושאת מסר של קירוב וכפרה כלפי שבטים שסרחו.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִלֵין זַרְעֲיַת רְאוּבֵן וַהֲווֹ מִנְיָנֵיהוֹן אַרְבְּעִין וּתְלָתָא אַלְפִין וּשְׁבַע מְאָה וּתְּלָתִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אלה משפחות הראובני הטלת יו״‎ד ה״‎א של שם אין כאן בשום שבט רק בראובן ושמעון וזבולון בראובן ושמעון כדי לפייס דעתם ולקרבם אחרי שהיו נזופים בראובן בבלבול יצועי אביו ושמעון במעשה זמרי, וזבולון ע״‎י שהולך כמה פעמים במקום סכנה כדכתיב זבולון עם חרף נפשו למות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל