אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃

הכתוב מסכם שאלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו. הרמב״ן מבאר שטעם ״אלה פקודי משה ואלעזר״ מוסב על פקודי בני ישראל, ואין פקודי הלוי בכלל, כי בהם לא ייאמר ״ובאלה לא היה איש״, שלא נגזרה גזירת המרגלים על שבט לוי כדברי חכמים. הפסוק מסכם את המפקד כולו ומציין את המקום שבו נערך, בערבות מואב סמוך לירדן, ואת המבצעים, משה ואלעזר. פירוש הרמב״ן מבהיר שהסיכום מוסב על מניין ישראל ולא על מניין לוי, שכן גזירת מות דור המדבר בעקבות חטא המרגלים לא חלה על שבט לוי, ולכן ההבחנה בפסוק הבא מתייחסת דווקא לשאר השבטים.