בְּמִדְבַּר כ״ו · נ״ג

לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃

במילים פשוטות

ה' מצווה שלאלה תיחלק הארץ בנחלה במספר שמות. רש״י מבאר שלאלה שנמנו תיחלק הארץ, ולא לפחותים מבן עשרים אף שבאו לכלל עשרים לפני חלוקת הארץ, שהרי שבע שנים כבשו ושבע חילקו, ולא נטלו חלק בארץ אלא אותם שש מאות אלף ואלף שנמנו כאן. חזקוני מבאר שלחמישים ושבע המשפחות המנויות כאן תיחלק הארץ במספר שמות, חמישים ושבעה חלקים כנגד ראשי המשפחות. הפסוק קובע את העיקרון הבסיסי של חלוקת הארץ: היא תתחלק בין הנמנים במפקד לפי מספרם. הביאורים מלמדים שהזכאים לנחלה הם דווקא אלה שנמנו בגיל עשרים ומעלה, וזמן החלוקה נמשך שבע שנים לאחר שבע שנות הכיבוש.
מבוסס על רש״י, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לאלה תחלק הארץ. וְלֹא לַפְּחוּתִים מִבֶּן עֶשְׂרִים אַעַ"פִּ שֶׁבָּאוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים בְּטֶרֶם חִלּוּק הָאָרֶץ; שֶׁהֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים כָּבְשׁוּ וְשֶׁבַע חִלְּקוּ, לֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ אֶלָּא אֵלּוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאֶלֶף, וְאִם הָיוּ לְאֶחָד מֵהֶם שִׁשָּׁה בָנִים לֹא נָטְלוּ אֶלָּא חֵלֶק אֲבִיהֶם לְבַדּוֹ (בבא בתרא קי"ז):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לְאִלֵין תִּתְפְּלֵיג אַרְעָא בְּאַחֲסָנָא בְּמִנְיַן שְׁמָהָן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

לאלה לחמשים ושבע משפחות המנויין כאן תחלק הארץ בנחלה במספר שמות חמשים ושבעה חלקים כנגד חמשים ושבע ראשי משפחות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָאֵלֶּה, נֶחְלְקוּ רַזַ״ל בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קיז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ״, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳? לָאֵלֶּה לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפֵלִים, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחֲלֹק אֶלָּא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת״? מְשֻׁנָּה נַחֲלָה זוֹ וְכוּ׳ וְכָאן מֵתִים יוֹרְשִׁים וְכוּ׳ עַד כָּאן. לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן אָמְרוֹ ״לָאֵלֶּה״ לְהוֹצִיא דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּמַשְׁמָעוּת פָּסוּק ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת״ וְגוֹ׳.

וְרָאִיתִי בָּרַיְתָא אַחַת (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָאֵלֶּה״ - בְּנֵי כְּשֵׁרִים וּקְדוֹשִׁים, לְהוֹצִיא רְשָׁעִים שֶׁבָּהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה. וְהוֹכִיחוּ הַדְּבָרִים מִבְּנֵי הַמְּרַגְּלִים וּמִתְלוֹנְנִים, וּסְבָרָא זוֹ הוֹלֶכֶת לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ״לָאֵלֶּה״ - כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים כֻּלָּם, לְמַעֵט הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְּנֵיהֶם חֶלְקָם. וְנִרְאֶה שֶׁאֵין דְּרָשָׁה זוֹ דִּלְמַעֵט רְשָׁעִים דּוֹחֶקֶת דְּרָשָׁתֵנוּ דִּלְמַעֵט יוֹצְאֵי מִצְרַיִם פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים וְלֹא לְהֵפֶךְ, כִּי כֻּלָּן נִשְׁמָעִים יַחַד מִמַּאֲמַר ״כָּאֵלֶּה״ - כָּל שֶׁאֵינוֹ כָּאֵלֶּה בֵּין בְּמִסְפָּר בֵּין בְּצִדְקוּת אֵינוֹ בִּכְלַל הַחֲלוּקָּה.

וְרָאִיתִי לְרַשִׁ״י זַ״ל שֶׁפֵּרֵשׁ ״לָאֵלֶּה״ עַל בָּאֵי הָאָרֶץ כִּסְבָרַת רַבִּי יוֹנָתָן, וְאָמַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, וְלֹא לִפְחוּתִים מִבֶּן עֶשְׂרִים אַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים בְּטֶרֶם חִלּוּק הָאָרֶץ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, הֲלֹא לְרַבִּי יוֹנָתָן צָרִיךְ ״לָאֵלֶּה״ לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהָאָרֶץ נֶחְלְקָה לְבָאֵי הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדֵּק רַבִּי יוֹנָתָן בְּאָמְרוֹ: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לִשְׁמוֹת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הֻכְרַח לוֹמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ אֶלָּא מֵאָמְרוֹ ״לָאֵלֶּה״, וּמִכֹּחַ זֶה הֻצְרַךְ לְחַפֵּשׂ בַּמֶּה יְקַיֵּם מַאֲמַר ״לִשְׁמוֹת״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר ״לָאֵלֶּה״ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁתֵּחָלֵק הָאָרֶץ לְבָאֶיהָ.

וְהֵן אֱמֶת כִּי בְּעִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאוֹמֵר רַשִׁ״י שֶׁלֹּא תֵחָלֵק אֶלָּא לְבֶן עֶשְׂרִים אֵין אֲנִי מַכְרִיעַ לַחְלוֹק, הֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן, עִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נִכְלָל בְּתֵיבַת ״לָאֵלֶּה״ וְיִסְבּוֹל שְׁתֵּי הַדְּרָשׁוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ לְדָבָר זֶה, דִּלְמָא לֹא בָּא אֶלָּא לִשְׁלוֹל לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְהַדָּבָר שָׁקוּל. אֶלָּא דְּצָרִיךְ עִיּוּן לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כַּאֲמִתָּתָן שֶׁל דְּבָרִים אַלִיבָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן.

וְרָאִיתִי לְרַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁפֵּרֵשׁ דִּבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁדִּיֵּק תֵּיבַת ״לָאֵלֶּה״, וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת עִיּוּנוֹ הַזַּךְ אֲפִלּוּ בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא שֶׁיֵּשׁ עַל רַשִׁ״י מֵהַבָּרַיְתָא. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי רַשִׁ״י זַ״ל לֹא נֶעְלַם מִמֶּנּוּ כַּוָּנַת דִּבְרֵי ר׳ יוֹנָתָן, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה לְדַעְתּוֹ הַזַּכָּה מֻכְרָע מִתֵּיבַת ״לָאֵלֶּה״ שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ אֶלָּא לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ אָז וְדַוְקָא אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִבֶּן עֶשְׂרִים בְּאוֹתוֹ מִסְפָּר, וּדְבַר חִדּוּשׁ זֶה הוּא שֶׁבָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ וְהַדָּבָר מוּבָן הוּא מֵעַצְמוֹ שֶׁנִּתְחַלְּקָה לְבָאֵי הָאָרֶץ.

בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּהְיֶה הַחֲלוּקָּה לְמִסְפַּר הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, הַכַּוָּנָה שֶׁיְּחַלְּקוּ הָאָרֶץ לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת וְכָל מִשְׁפָּחָה כְּפִי מַה שֶׁהִיא. וְדֶרֶךְ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן, דִּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁסּוֹבֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם אֵין לְחַלֵּק לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְחַלֵּק גַּם לְשִׁשָּׁה מִשְׁפָּחוֹת שֶׁנֶּחְסְרוּ מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא), וְיִטְלוּ חֶלְקָם הַשֵּׁבֶט שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶחְסְרוּ בְּמִשְׁפַּט הַנַּחֲלָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה [צ״ל יונתן?] יַצְדִּיק לוֹמַר ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ עַל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל