בְּמִדְבַּר כ״ו · מ״ו

וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃

במילים פשוטות

הכתוב מזכיר את שם בת אשר: שרח. רש״י מבאר שלפי שהייתה קיימת בחייה, כלומר שהאריכה ימים, מנאה הכתוב כאן. הרמב״ן מביא את דברי רש״י שמנאה מפני שהייתה בחיים, ומוסיף מדברי אונקלוס שתרגם ״בת אתת אשר״, כלומר בת אשתו של אשר, שנתכוון לומר שלא הייתה בתו הביולוגית אלא בת אשתו. הפסוק מזכיר באופן יוצא דופן את שרח בת אשר בתוך רשימה של גברים ראשי משפחות. הזכרת אישה במניין השבטי היא נדירה, ולפי רש״י היא באה משום שהאריכה ימים במיוחד ועדיין הייתה בחיים בזמן המפקד. המסורת מספרת על שרח כדמות מיוחדת שהאריכה ימים רבים, ולכן זכתה להיזכר בשמה בתוך מניין הדור החדש.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ושם בת אשר שרח. לְפִי שֶׁהָיְתָה קַיֶּמֶת בְּחַיֶּיהָ מְנָאָהּ כָּאן (סדר עולם):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְשׁוּם בַּת אָשֵׁר סָרַח

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח - לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּחַיִּים מְנָאָה כָּאן, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:מ״ו). וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ו:מ״ו) תִּרְגֵּם: ״וְשׁוֹם בַּת אִתַּת אָשֵׁר סָרַח״. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי הָיְתָה בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה, וּלְכָךְ הִזְכִּירָהּ הַכָּתוּב בְּכָאן כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בְּנוֹת צְלָפְחָד, וְתִכָּנֵס בִּכְלַל ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״ (במדבר כ״ו:נ״ג). וְאִלּוּ הָיְתָה בַּת אָשֵׁר עַצְמוֹ לֹא הָיְתָה יוֹרֶשֶׁת, כִּי בָּנִים זְכָרִים הָיוּ לוֹ, אֲבָל הָיְתָה בַּת אִשְׁתּוֹ מֵאִישׁ אַחֵר, לֹא הָיָה לוֹ בֵּן וְהָיְתָה נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. וְיִהְיֶה טַעַם ״וְשֶׂרַח אֲחֹתָם״ (בראשית מו יז), כִּי הָיְתָה אֲחוֹת בָּנָיו לֹא בִתּוֹ. וּלְכָךְ אָמַר "וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" וְלֹא אָמַר "וּבַת אָשֵׁר", לוֹמַר כִּי הָיָה שְׁמָהּ בַּת אָשֵׁר וְנִקְרֵאת שֶׂרַח. וְאִם הָיְתָה בַּחַיִּים כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, הִנֵּה הִיא כִּבְנוֹת צְלָפְחָד לְנַחֲלָה, וְאִם מֵתָה - מִשְׁפַּחְתָּהּ נָטְלוּ בַּעֲבוּרָהּ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיָה לָהּ מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה תִּקָּרֵא עַל שְׁמָהּ, וְתִכָּנֵס בִּכְלַל ״אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם״ (במדבר כ״ו:מ״ז). אֲבָל לֹא רָצָה הַכָּתוּב לְיַחֲסָם אֶל הָאִשָּׁה שֶׁיֹּאמַר "לְשֶׂרַח מִשְׁפַּחַת שֶׂרַח" וְקִצֵּר הָעִנְיָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ושם בת אשר שרח היה לו לומר ובת אשר סרח אלא נראה דה״‎ק סרח היה לה שם שהיתה בת אשר לפי שגדלה בתוך ביתו והיתה נקראת על שמו אכן לא היתה בתו אלא בת אשתו והתרגום מוכיח ושום בת אתת אשר סרח, חז״‎ק מי ילדה אם אחד מן השבטים ילדה אמאי לא הזכיר שמו עליה ואי אינש מעלמא ילדה למה נתיחסה על יעקב אבינו אלא י״‎ל לפי ששמה ידוע היה ביותר במעשים טובים ובחסידות כתיב בה ושם כלומר ושם הידועה והחשובה, ברדתם למצרים מנה סרח תחלה לפי שהיא היתה על אחיה גדולה בשנים וכאן שנמנו בשביל חלוקת הארץ מנאה אחרונה לפי שלא נטלה חלק בה ודינה שכבר מתה לא מנה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל