אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבוּלֹנִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ {ס}

הכתוב מסכם את משפחות זבולון לפקודיהם וקובע את מספרם: שישים אלף וחמש מאות. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, אלה זרעית זבולון למניינם. הפסוק חותם את מניין שבט זבולון, שמספרו גדל לעומת המפקד הראשון במדבר סיני. סיכום זה משלים את מניין הדגל המזרחי כולו, הכולל את יהודה, יששכר וזבולון, שלושת בני לאה שחנו יחד במזרח. גודלו של זבולון תואם את ברכתו ואת שותפותו המבורכת עם יששכר. המבנה הקבוע של פירוט המשפחות וסיכומן במספר כולל נמשך בעקביות. גודלו הגדול של השבט יזכה אותו בנחלה נאה בארץ, ולפי הברכה נחל זבולון אזור לחוף הים, שבו יכול היה לפתח את המסחר הימי שבו התמחה.