בְּמִדְבַּר כ״ד · י״ח

והיה ירשה שעיר. לְאוֹיְבָיו יִשְׂרָאֵל:

וִיהֵי אֱדוֹם יְרוּתָּא וִיהֵי יְרוּתָּא שֵׂעִיר לְבַעֲלֵי דְבָבוֹהִי וְיִשְׂרָאֵל יַצְלַח בְּנִכְסִין

והיה אדום ירשה. מגזרת ואם לא תורישו והוא שם במשקל קח לך לבנה והוא תחת תאר השם כמו והיתה הארץ שממה ויודע כי גברה יד דוד על אדום והר שעיר:

וְטַעַם וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה. מַפֶּלֶת אֱדוֹם בְּיַד הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה, כִּי גָּלוּתֵינוּ הַיּוֹם בְּיַד רוֹמָה לֶאֱדוֹם תֵּחָשֵׁב, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ״, וְלֹא יִפְקֹד הַשֵּׁם עַל אֱדוֹם עַד תֹּם עֲוֹנוֹת צִיּוֹן בְּעֵת שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתָם. עַל כֵּן הִזְכִּיר בִּלְעָם אֱדוֹם, כִּי הוּא הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּתֵינוּ, וּבוֹ נֶאֱמַר ״וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ״, יִתְנַבֵּא כִּי לֹא תִפֹּל אֱדוֹם לְגַמְרֵי עַד עֵת הַקֵּץ בְּיַד הַכּוֹכָב הַדּוֹרֵךְ. וְטַעַם וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו, שֶׁיִּהְיֶה שֵׂעִיר יְרֵשָׁה לְאוֹיְבָיו, אוֹ "אוֹיְבָיו" הֵם אֱדוֹם וְשֵׂעִיר הַנִּזְכָּרִים שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יַעֲקֹב וְיִהְיוּ יְרֵשָׁה:

יְרֵשָׁה - כמו שְׁמֵנָה. נפש שבעה. ארטור"א.

[וישראל עשה חיל עושר].

אוֹיְבָיו. פֵּרוּשׁ, אֱדוֹם וְשֵׂעִיר, וְאָמְרוֹ יְרֵשָׁה פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא תִבָּנֶה עוֹד וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם תְּקוּמָה כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁיִּחְיוּ מֵהֶם כָּאָמוּר. וְנָתַן טַעַם לְפִי שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (תהילים קלז:ז) ״זְכֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם״ וְגוֹ׳, לָזֶה מַכָּתָם יְתֵרָה עַל כָּל בְּנֵי שֵׁת.

וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת אִבּוּד אֱדוֹם וּשְׁאָר בְּנֵי שֵׁת יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל חַיִל. פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר בָּלַע ס״מ וּשְׁאָר הָעַמִּים יוֹצִיאוּ בָּלְעוֹ מִפִּיו, וּלְפִי שֶׁנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הֵם מְלוּכְלָכִים כְּשֶׁהֵם תּוֹךְ הַקְּלִיפָּה, וּכְשֶׁהֵם מִתְבָּרְרִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנָּה הֵם נִתְקָנִים, לָזֶה אָמַר עֹשֶׂה חָיִל לְשׁוֹן תִּקּוּן לַחַיִל אֲשֶׁר הָיָה בָּלוּעַ בָּהֶם: