בְּמִדְבַּר כ״ג · כ״ח

וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃

במילים פשוטות

בלק לוקח את בלעם אל ראש הפעור הנשקף על פני הישימון. רש״י מבאר שבלק היה קוסם גדול וראה שישראל עתידים ללקות על ידי פעור, אך לא ידע במה, ואמר שמא הקללה תחול עליהם משם. עוד מוסיף רש״י שכל החוזים בכוכבים רואים ואינם יודעים מה רואים. אבן עזרא מבאר ש״ראש הפעור״ - בלעם לא הלך לקראת נחשים, ולכן הייתה עליו רוח אלוהים, וזאת עשה מפני שראה שאין נחש ביעקב. הפסוק מתאר את הבחירה במקום פעור, מתוך תובנה קוסמית של בלק שמשם עתידה לבוא פגיעה בישראל. אך בלק אינו יודע שהפגיעה תבוא מחטא בעל פעור ולא מקללה. הפער בין ראייתו החלקית לבין ההבנה המלאה ממחיש את מגבלות הקסם: הוא מגלה רמזים אך לא את מהותם. בלעם, לעומתו, כבר זנח את הנחש ופועל ברוח אלוהים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ראש הפעור. קוֹסֵם גָּדוֹל הָיָה בָלָק וְרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לִלְקוֹת עַל יְדֵי פְעוֹר, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה, אָמַר שֶׁמָּא הַקְּלָלָה תָחוּל עֲלֵיהֶם מִשָּׁם וְכֵן כָּל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים רוֹאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה רוֹאִים (סוטה י"ב):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּדְבַר בָּלָק יַת בִּלְעָם רֵישׁ רָמָתָא דְמִסְתַּכְּיָא עַל אַפֵּי בֵּית יְשִׁימוֹן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ראש הפעור. ולא הלך לקראת נחשים על כן היתה עליו רוח אלהים וזה עשה בעבור שראה כי לא נחש ביעקב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר. מֵעַתָּה חָזְרוּ לַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי כִּי רָאוּ שֶׁאֵין לָהֶם מָקוֹם לִתֵּן שֶׁמֶץ וָדֹפִי לֹא בַּשָּׁרָשִׁים וְלֹא בָּעֲנָפִים. אִם כֵּן הֵמָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְכָל דָּבָר הַשָּׁלֵם מִכָּל צַד, בְּיוֹתֵר יֵשׁ מָקוֹם לָעַיִן הָרַע לִשְׁלוֹט בּוֹ עַל יְדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וִיסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ בְּקוֹל רָם, וְיִשְׁמְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת וְיִתְקַנְּאוּ בָּהֶם וְיַכְנִיסוּ בָּהֶם עַיִן הָרַע, וְעַל יְדֵי זֶה קְלָלָה תֵּחָשֵׁב לוֹ. וְעַל כֵּן לְקָחוֹ רֹאשׁ הַפְּעוֹר, כְּדֵי שֶׁיִּפְעַר פִּיו לִבְלִי חֹק וִיסַפֵּר בְּמַעֲלָתָן בְּקוֹל רָם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל