ה׳ מצווה את משה לקחת את אהרן ואת אלעזר בנו ולהעלותם אל הר ההר. רש״י מבאר שהציווי ״קח את אהרן״ נאמר בדברים של ניחומים - אמור לו: אשריך שתראה כתרך נתון לבנך, מה שאיני זכאי לכך. הבאת אלעזר יחד עם אהרן נועדה להעברת הכהונה הגדולה מן האב אל הבן על ההר. אונקלוס מתרגם ״והעל אותם״ - ״ואסיק יתהון״. הציווי מנוסח בעדינות ובנחמה, כדי להקל על אהרן את הידיעה על מותו הקרב. יש בהעברת הכהונה לבנו בחייו משום נחמה מיוחדת, שכן הכהונה נשמרת בשושלת ואינה פוסקת.
