בְּמִדְבַּר ב׳ · ג׳

וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃

במילים פשוטות

הפסוק מפרט את הדגל הראשון: החונים קדמה מזרחה הם דגל מחנה יהודה לצבאותם, ונשיאם נחשון בן עמינדב. רש״י מבאר ש״קדמה״ פירושה לצד הקרוי קדם, והיא רוח מזרח, שכן המזרח נקרא פנים ולפניו, ואילו המערב נקרא אחור. אבן עזרא מוסיף ש״קדמה מזרחה״ פירושו תחילת המזרח. שבט יהודה חונה בצד המזרחי של המחנה ומוליך את מסע הדגלים, ובראשו עומד נחשון בן עמינדב, נשיא השבט הגדול. כך פותח הכתוב את תיאור מערך הדגלים סביב אוהל מועד, כשכל דגל מאגד תחתיו שלושה שבטים, ודגל יהודה במזרח הוא הראשון והמכובד שבהם.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

קדמה. לְפָנִים הַקְּרוּיָה קֶדֶם: וְאֵיזוֹ זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית, וְהַמַּעֲרָב קָרוּי אָחוֹר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְדִי שְׁרַן קִדוּמָא מַדִינְחָא טֵקַס מַשְׁרִית יְהוּדָה לְחֵילֵיהוֹן וְרַבָּא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

קדמה מזרחה. תחלת מזרח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

והחנים קדמה מזרחה היינו לפני פתח אהל מועד כמו שכתוב בסוף פרשת תרומה.

דגל מחנה יהודה. לפי שהוא גדול כבודו של מלך הוא שיהא חונה לפני שער המלך, וכן מצינו במשה ואהרן לפי שהיו גדולים, לפני אהל מועד משה ואהרן ובניו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְהַחוֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה. טַעַם לְסֵדֶר הַדְּגָלִים עַל זֶה הָאֹפֶן כְּבָר דִּבְּרוּ בּוֹ הָרִאשׁוֹנִים אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ. וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה שֶׁהֵם עַל סֵדֶר אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת הַכּוֹלְלִים כָּל שְׁלֵמוּת אֱנוֹשִׁי, וְהֵם קִנְיַן הַחָכְמָה, וְאַחֲרֶיהָ קִנְיַן הַמִּדּוֹת, וְאַחֲרֵיהֶם קִנְיַן הַגְּבוּרָה, וְאַחַר כֻּלָּם קִנְיַן הָעֹשֶׁר, כִּי כָּךְ סִדְּרָם הָרַמְבַּ״ם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (נדרים לח): אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה כִּי אִם עַל חָכָם, עָשִׁיר, גִּבּוֹר, וְעָנָו, כִּי הָעֲנָוָה רֹאשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת, עַל כֵּן הַדְּגָלִים אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר בְּתוֹכָם, סִדְּרָם עַל זֶה הָאֹפֶן אִישׁ אִישׁ עַל מַעֲלָתוֹ, לוֹמַר לְךָ רְאוּיִין אֵלּוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה, כִּי כָּל אַרְבַּע מַעֲלוֹת אֵלּוּ נִמְצְאוּ בָּהֶם.

יְהוּדָה יִשָּׂשכָר זְבוּלוּן רִאשׁוֹנָה יִסְעוּ, כִּי מֵהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה עַל כֵּן נֶאֱמַר כֶּפֶל ״קֵדְמָה מִזְרָחָה״ לְהוֹרוֹת כִּי מֵהֶם תֵּצֵא אוֹר הַתּוֹרָה, כִּי בִּיהוּדָה נֶאֱמַר (בראשית מט י): ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו״, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת וּנְשִׂיאֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (סנהדרין ה. עיי״ש) וְאֵין מְחֹקֵק אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה (דברים לג כא): ״כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן״, וּכְתִיב (משלי לא ה): ״פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק״. וְהַחוֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ד״ה א׳ יב לב): ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים״. מַטֵּה זְבוּלוּן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שופטים ה יד): ״וּמִזְּבוּלוּן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר״. וְעוֹד שֶׁיִּהְיֶה מַחֲזִיק יְדֵי יִשָּׂשכָר, וְעַל כֵּן לֹא אָמַר ״וְעָלָיו מַטֵּה זְבוּלוּן״, כִּי לֹא רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ טָפֵל לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, לְהוֹרוֹת שֶׁהַלּוֹמֵד וְהַמַּחֲזִיק בַּלּוֹמְדֶיהָ שְׁקוּלִים הֵמָּה, וְנֶאֱמַר בָּהֶם ״רִאשׁוֹנָה יִסָּעוּ״, כִּי לָהֶם מִשְׁפַּט הָרֵאשִׁית בַּמִּלְחָמָה, כִּי מִלְחַמְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָן בְּחֶרֶב וַחֲנִית כִּי אִם צְרִיכִין לִהְיוֹת חֲמוּשִׁים מְזֻיָּנִים בַּחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה שֶׁנֶּחְלְקוּ לְשִׁבְעָה סְפָרִים דְּהַיְנוּ מְזֻיָּנִים, וְהִיא כְּלוּלָה בְּמִסְפַּר עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע אוֹתִיּוֹת כְּמִסְפַּר ראשי תֵּבוֹת שֶׁל יְהוּדָה יִשָּׂשכָר זְבוּלוּן, לוֹמַר לְךָ שֶׁזְּכוּת הַתּוֹרָה מְסַיַּעְתָּן בַּמִּלְחָמָה וְהֵם רֹאשׁ דֶּגֶל הַמּוֹרֶה עַל הַנִּצָּחוֹן.

דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן גָּד תֵּימָנָה, שֶׁנִּקְרָא דָּרוֹם עַל שֵׁם דָּר רוֹם, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ דָּר בְּרוּמוֹ, כָּךְ כָּל הַנִּכְנָע בְּטֶבַע לְסוֹף הַקב״ה מַגְבִּיהוֹ. וְהַהַכְנָעָה רֹאשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וּמִדָּה זוֹ הָיְתָה אֵצֶל רְאוּבֵן כִּי הוּא הוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה בִּלְהָה, כְּאָמְרוּ רז״ל (עיין סוטה ז:) מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה כוּ׳, כְּמוֹ שֶׁמֵּבִיא רַשִׁ״י פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה (לג ז), וְזֶה נִמְשָׁךְ מִן מִדַּת הָעֲנָוָה, כִּי כָל גְּבַהּ רוּחַ הוּא בּוֹשׁ מִלְּהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת. וּמִן שִׁמְעוֹן הָיוּ מְלַמְּדִים וְסוֹפְרִים וַעֲנִיִּים אֲשֶׁר בָּהֶם הַהַכְנָעָה מְצוּיָה יוֹתֵר מִבְּזוּלָתָם. וְכֵן גָּד הָיָה בַּעַל צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים לג כא): ״צִדְקַת ה׳ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל״, רָצָה לוֹמַר כִּי מִשְׁפָּטָיו דְּהַיְנוּ עַל פִּי שׁוּרַת הַמִּשְׁפָּט לֹא הָיָה צָרִיךְ לֵילֵךְ כִּי אִם עִם יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּרֹאשׁ הֶחָלוּץ, וְעַל צַד הַצְּדָקָה הָלַךְ לִפְנֵיהֶם כְּצִדְקַת ה׳ הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁמָּא מֵחֲמַת גֹּבַהּ לִבָּם הָלְכוּ בָּרֹאשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית מט יט): ״גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֵד עָקֵב״, הַגְּדוּד הָלַךְ בַּעֲנָוָה כְּעָקֵב זֶה הַמּוֹרֶה עַל גֶּדֶר הָעֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): ״עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳״.

דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם מְנַשֶּׁה וּבִנְיָמִין יָמָּה וּשְׁלִישִׁים יִסָּעוּ. כִּי מַעֲלַת הַגְּבוּרָה שְׁלִישִׁית, וּכְתִיב בָּהֶם (תהלים פג): ״לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִין וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ״ וְגוֹ׳, כִּי יוֹסֵף בְּכוֹר שׁוֹר, אֲשֶׁר לוֹ הַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה, וּבִנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, וְקִנְיָן זֶה הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת, כִּי מִיּוֹם לְיוֹם תַּשׁ כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם מִצַּד הַתָּכַת הַלֵּחָה הַשָּׁרְשִׁית, כִּי יוֹם הַמָּוֶת מַתְחִיל מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. עַל כֵּן חֲנִיָּתָם לְרוּחַ מַעֲרָבִי כִּי בְּאוֹתוֹ רוּחַ הַשֶּׁמֶשׁ הוֹלֵךְ וְחָסֵר.

דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן אָשֵׁר נַפְתָּלִי צָפוֹנָה. אֲשֶׁר מִשָּׁם זָהָב יֶאֱתֶה, וּשְׁלָשְׁתָּן הָיוּ בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט כ): ״מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ״, וּכְתִיב (דברים לג כג): ״נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַת ה׳״ הִיא תַעֲשִׁיר. וְשֵׁבֶט דָּן עָשָׂה עֶגְלֵי זָהָב בַּעֲבוּר רֹב זָהָב שֶׁהוּשְׁפַּע לָהֶם, וְעַל כֵּן הָיָה מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת. וְקִנְיָן זֶה הַפָּחוּת שֶׁבְּכֻלָּם, לְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ ״לָאַחֲרוֹנָה יִסְעוּ״. וּפְנִיַּת כֻּלָּם אֶל הַשְּׁכִינָה שֶׁבָּאֶמְצַע כִּי כֻלָּם כְּאֶחָד טוֹבִים כְּשֶׁמְּשַׁמְּשִׁין בָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם. וִיהוּדָה רֹאשׁ דֶּגֶל כִּי הוּא מֶלֶךְ וְנִקְרָא גּוּר אַרְיֵה, עַל כֵּן דִּינוֹ לֵילֵךְ בָּרֹאשׁ בַּמִּלְחָמָה. וְכֵן דָּן גּוּר אַרְיֵה הָלַךְ בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי עִקַּר הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר. וּרְאוּבֵן בְּכוֹר רֹאשׁ דֶּגֶל, וְכֵן אֶפְרַיִם רֹאשׁ דֶּגֶל כִּי יוֹסֵף הַבְּכוֹר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְהַחֹנִים וְגוֹ׳. אָמַר וְהַחֹנִים בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁקָּדַם מִצְוַת חֲנִיָּה סָבִיב לַמִּשְׁכָּן הוֹסִיף לְהַתְנוֹת סִדְרָן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל