וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עׇכְרָֽן׃

הפסוק ממשיך את דגל דן: החונים עליו הם מטה אשר, ונשיאם פגעיאל בן עכרן. לפי פשט הכתוב שבט אשר חונה סמוך לדן ומצטרף לדגלו שבצפון, כשבט השני מבין שלושת שבטי הדגל. אשר הוא בן זלפה שפחת לאה, וצורף לדגל דן שבצפון. התורה ממשיכה בתיאור המסודר של הדגלים, ומזכירה לכל שבט את שם נשיאו ואת שם אביו. אין בפסוק פרשנות נוספת מעבר למסירת שם השבט ונשיאו, והוא חלק ממערך הדגלים המפרט את הרכב כל דגל ואת מנהיגיו, לצורך קביעת סדר החנייה של מחנה ישראל סביב המשכן בסדר קבוע ומדויק.