דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃

הפסוק פותח את הדגל הרביעי: דגל מחנה דן צפונה לצבאותם, ונשיאם אחיעזר בן עמישדי. לפי פשט הכתוב שבט דן חונה בצד הצפוני של המחנה, ובראשו אחיעזר בן עמישדי. חזקוני מסביר שדגל מחנה דן הוא הדגל הרביעי, לבן שפחת רחל, ומעיר שדן כראש דגל נתן מעלה יתרה לאשר בן שפחת לאה, שיצורף לדגלו וייספר קודם נפתלי אף שנולד אחריו. כך שבט דן, שבט גדול, עומד בראש הדגל האחרון שבצפון, ומאגד תחתיו את אשר ונפתלי. מיקום זה משלים את מערך ארבעת הדגלים סביב אוהל מועד, כשכל רוח מרוחות השמים תפוסה בידי דגל אחד.