זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כׇּל־קׇ֠רְבָּנָ֠ם לְֽכׇל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכׇל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכׇל־אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קׇֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ׃

מן האש. לְאַחַר הַקְטָרַת הָאִשִּׁים:

כל קרבנם. כְּגוֹן זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר:

מנחתם חטאתם ואשמתם. כְּמַשְׁמָעוֹ:

אשר ישיבו לי. זֶה גֶּזֶל הַגֵּר (שם; זבחים מ"ד):

דֵין יְהֵי לָךְ מִקוֹדֶשׁ קוּדְשַׁיָא מוֹתַר מִן אֶשָׁתָא כָּל קוּרְבַּנְהוֹן לְכָל מִנְחַתְהוֹן וּלְכָל חַטְוַתְהוֹן וּלְכָל אֲשַׁמְהוֹן דִי יְתִיבוּן קֳדָמַי קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין דִילָךְ הִיא וְלִבְנָךְ

מקדש הקדשים. כי יש קדשים קלים:

מן האש. כל מה שיקדישו ממנו כי אשה כמו אש והה"א נוסף:

לכל מנחתם. אחר אשר יקדיש האזכרה ממנה ואמורי החטאת והאשם:

אשר ישיבו לי. פי' כי תמעול מעל והנה המנחה והחטאת ואשם קדש קדשים כנגד השלמים:

מן האש - לאחר הקטרת אימורין, הנותר מן האש.

אשר ישיבו לי - האשם המושב לה' לכהן - זהו גזל הגר, שאין לו יורשין.

מן האש. כל המובדל מן האש.

זה יהיה לך מקדש הקדשים מאי האי איזה קרבן מצינו אחר חטאת ואחר אשם שיהיו קדש קדשים אם עולה אינה נאכלת ואם שלמים אינם קדשי קדשים הא אינו מדבר אלא בשתי הלחם ובלחם הפנים.

ולכל אשמם אשר ישיבו לי לשון זה נופל על אשם כדכתיב האשם המושב לה׳‎ לכהן.

קדש הקדשים לך הוא חלק המגיע לך מכל ענינים אלו הרי הוא קדש הנטל משאר קדשים.