בְּמִדְבַּר י״ד · ל״ה

אֲנָא יְיָ גְזָרִית בְּמֵימְרִי אִם לָא דָא אֶעְבֵּד לְכָל כְּנִשְׁתָּא בִישְׁתָא הָדָא דְאִזְדַמְנוּ עֲלָי בְּמַדְבְּרָא הָדֵין יְסוּפוּן וְתַמָן יְמוּתוּן

הנועדים עלי. שאמרו לרגום באבנים עבדי השם בעבור שאמרו כבוד השם:

במדבר הזה. יתום קץ כל אחד ששם קץ כל אחד:

ושם ימתו. כלם קרוב מהקץ:

אם לא זאת אעשה שלשה פסוקים קצרים מענין אחד יש בפרשה זו ואלו הם אם יראו את הארץ אשר נשבעתי, אם אתם תבואו אל הארץ, אם לא זאת אעשה לכל העדה, כאדם האומר אם לא אעשה דבר זה כך וכך יארע לי אלא שלא רצה לפרש מפני כבוד שכינה.

הנועדים עלי שאמרו לרגום עבדי עד שנראה כבודי.

אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי אִם לֹא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה כַּוָּנַת מַאֲמַר אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי, הֲלֹא יוֹדְעִים אָנוּ כִּי ה׳ הוּא הַמְּדַבֵּר? עוֹד מַה כַּוָּנַת אָמְרוֹ אִם לֹא זֹאת וְגוֹ׳, וּמַה הוּא אָמְרוֹ וְשָׁם יָמֻתוּ? אָכֵן יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֲנִי ה׳״ שֶׁהוּא מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים גַּם הִיא הִסְכִּימָה עַל הַמִּשְׁפָּט כָּתוּב, וְהוּא אָמְרוֹ דִּבַּרְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ תַּסְכִּים מִדָּה זֹאת עַל הַצָּרָה לְיִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה״, וְאַאֲרִיךְ עִמָּהֶם לְהֵיטִיב, יוֹדֵעַ אֲנִי תַּכְלִיתָם שֶׁיֹּאבְדוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי נִיאוּצֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, וְהוּא אָמְרוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יִהְיוּ כָּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְשָׁם לָעוֹלָם הַבָּא יָמוּתוּ. לָזֶה דִּבֵּר ה׳ מִשְׁפָּט זֶה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יִתַּמּוּ כִּי בְנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, וְגַם לָעוֹלָם הַבָּא לֹא יָמוּתוּ כְּמַאן דְּאָמַר (סנהדרין קח.) יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּמֵעַתָּה רַחוּם הוּא בְּדִין זֶה.