וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃

על פי ה'. בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁלֹּא עִכֵּב עַל יָדוֹ:

כלם אנשים. כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֵׁרִים הָיוּ:

וּשְׁלַח יָתְהוֹן משֶׁה מִמַדְבְּרָא דְפָארָן עַל מֵימְרָא דַיְיָ כֻּלְהוֹן גֻבְרִין רֵישֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִנוּן

כלם אנשים פירש״‎י אותה שעה כשרים היו כלומר בשעה שנבחרו אבל מכאן ואילך החמיצו כמו שפירש״‎י וילכו ויבואו.

ראשי בני ישראל המה שרי אלפים.

עַל פִּי ה׳. לֹא הָיָה הַשְּׁלִיחוּת עַל פִּי ה׳, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ ״שְׁלַח לְךָ״ לְדַעְתְּךָ וְכוּ׳. אֶלָּא רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהַשְּׁלִיחוּת מִמִּדְבַּר פָּארָן הָיָה עַל פִּי ה׳, מַסַּע הָרִאשׁוֹן מֵחֲצֵרוֹת. כִּי לְפִי דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא הָיָה מַסְכִּים לִשְׁלֹחַ כְּלָל, אַךְ לְרוֹב הַפְצָרָתָם לֹא מִיחָה בָהֶם. וּמִכָּל מָקוֹם הָיָה לוֹ לְאַחֵר זְמַן הַשְּׁלִיחוּת, שֶׁהֲרֵי מִמִּדְבַּר פָּארָן כַּמָּה מַסָּעוֹת עַד סָמוּךְ לָאָרֶץ, וְהָיָה לוֹ לִשְׁלֹחַ מֵחֲנָיָה אַחֶרֶת הַסְּמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמִּדְבַּר פָּארָן. אֶלָּא לְפִי שֶׁחֲנָיָה זוֹ שֶׁל מִדְבַּר פָּארָן הָיְתָה מִיָּד בְּבוֹאָם מֵחֲצֵרוֹת שֶׁקָּרָה שָׁם מַעֲשֶׂה שֶׁל מִרְיָם, וְחָשַׁב ה׳ כִּי קָרוֹב הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, אוּלַי יִקְחוּ הָרְשָׁעִים מוּסָר. וְאוּלַי בְּרוֹב הַיָּמִים יִשְׁכְּחוּ מַה שֶּׁקָּרָה לְמִרְיָם. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״עַל פִּי ה׳״ מוּסָב עַל מִמִּדְבַּר פָּארָן וְלֹא עַל עֶצֶם הַשְּׁלִיחוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה מִמִּדְבַּר פָּארָן דַּוְקָא, כִּי מִמָּקוֹם זֶה שִׁעֲרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּלְכוּ וְיָשׁוּבוּ תּוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל מֵתֵי מִדְבָּר בְּנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, וְיָבֹאוּ בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר (איוב ה כו), כָּל מִי שֶׁהָיָה בֶּן עֶשְׂרִים וּמַעְלָה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָיְתָה הַגְּזֵרָה.