לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי׃

הפסוק מונה את נציג שבט זבולן: גדיאל בן סודי. זהו אחד מפסוקי הרשימה הקצרים, שבהם התורה מזכירה את שם המרגל ואת שם אביו בלבד, בלא ביאור נוסף מן המפרשים הקלאסיים. על פי הפשט, הפירוט המדויק של כל נציג נועד לתעד את זהות המשלחת ולהדגיש שכל שבט מישראל שותף במשימה על ידי איש נכבד מקרבו. תרגום אונקלוס מעביר את הפסוק כלשונו לארמית. הרשימה המסודרת ממשיכה לבנות תמונה של משלחת מייצגת של כלל השבטים, שכל אחד מהם נוטל בה חלק שווה.