בְּמִדְבַּר א׳ · נ״ד

וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {פ}

במילים פשוטות

הפסוק חותם את הפרק: ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה׳ את משה, כן עשו. אבן עזרא מבאר שהכוונה שבני ישראל קיימו את הציווי בדייקנות ולא נגעו במשכן לעולם, כלומר שמרו על ההבדלה בין הלווים לשאר העם ולא פגעו בקדושת הקודש. חזקוני מביא מדרש בשם חכמים העוסק בשאלה היכן היה אהרן, ומבאר שעסק בייחוס העם, ומרחיב על ייחוסו של פנחס. לפי פשט הפסוק, הוא מדגיש את צייתנותם המלאה של ישראל לכל פרטי הציווי על המניין, מערך הדגלים והבדלת שבט לוי, ומסיים את הפרק בהדגשה שהעם עשה בדיוק כפי שנצטווה, בלי לסטות מן המצווה.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבָדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל דִּי פַּקֵיד יְיָ יָת משֶׁה כֵּן עֲבָדוּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויעשו בני ישראל. שלא נגעו במשכן לעולם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה וגו׳‎ ואהרן היכן היה, רבי יהושע בן נחמיה בשם ר׳‎ חייא אומר לייחסם, אמרו עד שאתה בא ליחסנו יחס את פנחס בן אלעזר בנו למי היה נשוי אלעזר לא לבתו של פוטיאל, כדכתיב ואלעזר לקח לו מבנות פוטיאל וגו', כיון שראה הקב״‎ה שהיו מזלזלים אותו בא ויחסו ״‎פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן״‎ - כהן בן כהן קנאי בן קנאי. ד״‎א, לפי פשוטו ויעשו בני ישראל שלא נגעו במשכן לעולם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל