בְּמִדְבַּר א׳ · ל״ב

לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

במילים פשוטות

הפסוק פותח את מניין בני יוסף מצד אפרים: לבני אפרים תולדותם לפי משפחותם ובתי אבותם, במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא. רמב״ן מבאר שהכתוב הקדים את אפרים למנשה וייחס את יוסף עליו, וכן למטה בסדר הדגלים, משום שאפרים היה בעל דגל והוא הראש, ואחיו מנשה משנהו, בהתאם לברכת יעקב שהקדים את אפרים. כך מתבאר מדוע בני יוסף נמנים בשני שבטים נפרדים, ומדוע אפרים קודם למנשה אף שמנשה הוא הבכור. הפסוק פותח את חלקו של שבט אפרים במפקד, בהמשך לסדר המכובד של השבטים.
מבוסס על רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם תּוּלְדַתְהוֹן לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן בְּמִנְיַן שְׁמָהָן מִבַּר עַשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵלָא כֹּל נָפֵק חֵילָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

לִבְנֵי יוֹסֵף לִבְנֵי אֶפְרַיִם - הִקְדִּים אֶפְרַיִם לְמְנַשֶּׁה וְיִחֵס יוֹסֵף עָלָיו, וְכֵן לְמַטָּה בַּדְּגָלִים (להלן ב יח כ), כִּי הָיָה בַּעַל דֶּגֶל וְהוּא הַבְּכוֹר וְאָחִיו מִשְׁנֵהוּ כְּבִרְכַּת יַעֲקֹב (בראשית מח כ). וְעוֹד כִּי הָיוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם רַבִּים מִבְּנֵי מְנַשֶּׁה. אֲבָל בַּמִּנְיָן הַשֵּׁנִי בְּעַרְבוֹת מוֹאָב הִקְדִּים מְנַשֶּׁה, כִּי הָיוּ בָּעֵת הַהִיא בְּנֵי מְנַשֶּׁה הָרַבִּים וְלָקְחוּ נַחֲלָתָם תְּחִלָּה. וְכֵן בִּנְשִׂיאֵי הָאָרֶץ הִקְדִּימוֹ וְיִחֵס יוֹסֵף עָלָיו (במדבר ל״ד:כ״ג). אֲבָל בַּמְרַגְּלִים הִקְדִּים אֶפְרַיִם, אֲבָל יִחֵס יוֹסֵף עַל מְנַשֶּׁה ״לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה״ (במדבר י״ג:י״א). וְהַנִּרְאֶה אֵלַי עַל דֶּרֶךְ אַגָּדָה כִּי בַּעֲבוּר הַדִּבָּה שֶׁהֵבִיא יוֹסֵף עַל אֶחָיו (בראשית לז ב) יִחֵס עָלָיו מוֹצִיא הַדִּבָּה, אוֹ שֶׁחָלַק כָּבוֹד לִשְׁנֵיהֶם, וְהָיָה דַי לְאֶפְרַיִם בִּכְבוֹד נְשִׂיאוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל