שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כׇּל־זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃

למשפחתם. לֵידַע מִנְיַן כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט:

לבית אבתם. מִי שֶׁאָבִיו מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמּוֹ מִשֵּׁבֶט אַחֵר יָקוּם עַל שֵׁבֶט אָבִיו (עי' בבא בתרא ק"ט):

לגלגלתם. עַ"יְ שְׁקָלִים - בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת:

קַבִּילוּ יָת חֻשְׁבַּן כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזַרְעֲיַתְהוֹן לְבֵית אֲבָהַתְהוֹן בְּמִנְיַן שְׁמָהָן כָּל דְכוּרָא לְגֻלְגְלַתְהוֹן

שאו את ראש. כמו כי תשא ושם מפורש:

לבית אבותם. כי משפחת האם אינה קרואה משפחה:

לגלגלותם. פירשתיו:

שאו את ראש כל עדת - לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל ובני עשרים ראוים לצאת בצבא המלחמה, שהרי בעשרים בחדש השני הזה נעלה הענן, כדכתיב בפרשת בהעלותך, וכתיב שם: נוסעים אנחנו אל המקום וגו' ולכך צוה הקב"ה בתחלת חודש זה למנותן.

שאו את ראש לפי שבתוך עשרים יום יסעו ללכת לארץ ישראל כדאיתא בפרשת בהעלותך ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים לחדש וגו׳‎ ושם כתיב נוסעים אנחנו אל המקום וגו'.

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳. אַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן קַבָּלַת חֶשְׁבּוֹן (שמות ל יב), מִכָּל מָקוֹם הִזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן שְׂאוּ, כִּי תִשָּׂא, נָשֹׂא, כִּי מִצַּד הַמִּסְפָּר יְנַטְּלֵם וִינַשְּׂאֵם בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מִסְפָּר פְּרָטִי, כְּמוֹ הַקַּשׁ הַזֶּה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בַּעַל הַגֹּרֶן לָתֵת לוֹ מִנְיָן, כָּךְ אֵין לָאֻמּוֹת הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית כִּי אִם כְּלָלִית לְקִיּוּם הַמִּין, כִּשְׁאָר בְּהֵמוֹת וְחַיְתוֹ אֶרֶץ. אֲבָל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁגָּח בִּפְרָטוּת, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם חָשׁוּב כְּאֻמָּה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יט כא): ״וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב״, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּפּוֹל דּוֹמֶה כִּי רַב הוּא. עַל כֵּן נָתַן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְפָּר כְּמוֹ לַכּוֹכָבִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה מ כו): ״הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא״, כָּךְ נֶאֱמַר כָּאן ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ וְגוֹ׳ לְהוֹרוֹת שֶׁמַּצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד (דניאל יב ג) וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית. וּמַה שֶּׁמַּקְשֶׁה (ביומא כב:) קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, כְּתִיב (הושע ב א): ״וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִסְפָּר, וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב: ״כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״, כְּפִי הַפְּשָׁט אֵין זֶה קוּשְׁיָא, כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַדַּאי יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, כַּכּוֹכָבִים שֶׁמּוֹצִיאָן וּמַכְנִיסָן בְּמִסְפָּר כָּךְ יֵשׁ לָהֶם מִסְפָּר, לְהוֹרוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל אֶחָד בִּפְרָטוּת. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר״, הַיְינוּ אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לִסְפּוֹר אוֹתָם לְגֹדֶל רִבּוּיָם.

כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל יְדֵי שְׁקָלִים. וְהַרְבֵּה מִן הַמְפָרְשִׁים חָלְקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ שֶׁמִּסְפַּר זֶה הָיָה בְּלֹא שְׁקָלִים, וּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ, שֶׁאָמַר ״לְגֻלְגְּלֹתָם״. וְחָשְׁבוּ לְתָרֵץ לָמָּה דַּוְקָא מִסְפָּר רִאשׁוֹן הָיָה עַל יְדֵי שְׁקָלִים, לְפִי שֶׁהָיוּ צְרִיכִין אָז לַעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן. וְתֵרוּץ זֶה דָּחוּק. וְנִרְאֶה לִי שֶׁוַּדַּאי טַעַם הַשְּׁקָלִים הָיוּ לְהַצִּיל מִן עַיִן הָרַע הַשּׁוֹלֵט בְּדָבָר מָנוּי, וְדַוְקָא בְּמִנְיָן שֶׁהוּא דְּבַר חִדּוּשׁ, דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁבִּזְמַן שֶׁרוֹאִין מֵאָה זְהוּבִים אֵצֶל אִישׁ עָנִי, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאֵין לוֹ, יוֹתֵר הָעַיִן הָרַע שׁוֹלֵט בּוֹ מִמָּה שֶׁרוֹאִין אֵצֶל הֶעָשִׁיר אֶלֶף זְהוּבִים, כִּי כְבָר הוּחְזַק בְּאִישׁ אָמִיד. כָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם הָיוּ מוּחְזָקִים בִּמְתֵי מִסְפָּר, כִּי בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ מִצְרַיְמָה וְנִתְמַעֲטוּ שָׁמָּה מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן וְהַשְׁלָכַת הַבָּנִים לַיְאוֹר, וּפִתְאוֹם נִמְצְאוּ בְּמִסְפָּר רִאשׁוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף לְבַד מִטַּף וְנָשִׁים, וַדַּאי הָיָה בַּפַּעַם הַהוּא מָקוֹם לָחוּשׁ לְעַיִן הָרַע. מַה שְּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מִסְפָּרִים, כִּי כְבָר הוּחְזְקוּ בְּעַם רַב וְעָצוּם. וְעַל כֵּן מְנָאָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּלֹא חֲצָאֵי שְׁקָלִים, כִּי וַדַּאי לֹא עָבַר עַל מִצְוַת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב אוֹמֵר ״רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי״ (מלכים א טו ה). אֶלָּא שֶׁמִּצְוַת הַשְּׁקָלִים לֹא הָיְתָה כִּי אִם לְמִסְפָּר רִאשׁוֹן, כִּי בוֹ הָיָה יוֹתֵר בֵּית מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ נֵזֶק מִן עַיִן הָרַע, הֵן בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כָּאָמוּר, הֵן מִצַּד הָעֹנֶשׁ, כִּי הָיָה הַמִּסְפָּר הַהוּא קָרוֹב לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְהָיָה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיִּפְּלוּ רַבִּים מֵהֶם מִצַּד עֹנֶשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, וּכְשֶׁנּוֹדַע עַל יְדֵי הַמִּסְפָּר שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף יִהְיֶה הַדָּבָר חִדּוּשׁ וְשָׁלְטָא בְהֶם עֵינָא בִּישָׁא, כִּי הַחֵטְא מְסַיֵּעַ לָזֶה. עַל כֵּן הָיוּ צְרִיכִין אָז לְכַפָּרָה עַל נַפְשׁוֹתָם וּלְהַצִּילָם מֵעַיִן הָרַע, מַה שְּׁאֵין כֵּן בְּכָל הַמִּסְפָּרִים.

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִסְפָּר זֶה לָמָּה. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ כִּי כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם חָזַר לִמְנוֹתָם, עַד כָּאן, וְזֶה לֹא יַסְפִּיק לְיִשּׁוּב הַפְּשָׁט, כִּי הָיָה לוֹ לִמְנוֹתָם קוֹדֶם חוֹדֶשׁ נִיסָן לֹא אַחַר כָּךְ, גַּם בְּהַפְלָגַת זְמַן חוֹדֶשׁ יָמִים.

וְנִרְאֶה לִי בְּהַקְדִּים לַחְקוֹר זֹאת, כִּי בַּמִּסְפָּר שֶׁאַחַר הָעֵגֶל שֶׁהוּא מִסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי (שמות לח:כו) בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, שֶׁיֵּשׁ בְּמִסְפָּר זֶה נוֹסָף עַל מִסְפַּר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים בְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, הֲגַם שֶׁכִּלָּה בָּהֶם הָעֵגֶל בִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי מִיתוֹת: מַגֵּפָה, חֶרֶב בְּנֵי לֵוִי, הַשְׁקָאַת אֵפֶר הָעֵגֶל. וּבַמִּסְפָּר שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֲחֵרִים מִמִּסְפָּר הַשֵּׁנִי, רוֹאַנִי שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ עַל מִסְפָּר הַקּוֹדֵם לוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד. וְהַדָּבָר כִּמְעַט זָר לִמְאֹד שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ, שֶׁאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן זֶה לֹא יָבוֹאוּ מֵהֶם לִכְלַל עֶשְׂרִים, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא אֵרַע לָהֶם חִסָּרוֹן וְנוֹסָף שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.

וְיִגְדַּל הַקּוּשְׁיָא לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּפְּסִיקְתָא (זוטרתא), וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקוּדִים״ וְגוֹ׳, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר ״בֶּקַע וְגוֹ׳ לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף״ וְגוֹ׳, לָמַדְנוּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא חָסְרָה מֵהֶם נֶפֶשׁ אַחַת, עַד כָּאן. דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי הַנִּרְאֶה רְחוֹקִים, שֶׁהֲלֹא אַדְרַבָּא בְּהַשְׂכִּיל עַל דָּבָר אָנוּ רוֹאִים שֶׁחָסְרוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁחָסְרוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.

אָכֵן לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל שֵׁבֶט לֵוִי שׁוֹקְלִים שְׁקָלִים (שקלים א,ג), אֵין קֻשְׁיָא, כִּי בַּמִּסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי הָיוּ הַלְוִיִּם בִּכְלַל הַמִּסְפָּר, אֲבָל בַּמִּסְפָּר שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא נִכְנְסוּ הַלְוִיִּם, וּמֵעַתָּה הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפוּ כָּל מִסְפַּר הַלְוִיִּם, וְלָזֶה אָמַר בְּסָמוּךְ לַמִּסְפָּר וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהִנְנִי רוֹאֶה שֶׁלֹּא הָתְפָּקְדוּ בַּמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם, וְהֵן אֱמֶת אִם אָמַר הַכָּתוּב כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר פָּרָשַׁת הַדְּגָלִים הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁקִּיְּמוּ מַאֲמַר ה׳ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא יִפְקְדוּ אוֹתָם, וּמִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, אַל תִּתְמַהּ עַל הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא בְּשָׁוֶה לַמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם בְּלֹא תּוֹסֶפֶת - וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ הַיִּתְרוֹן.

וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַפְּסִיקְתָּא יָצִיץ וְזָרַח, כִּי מַה שֶׁמָּצִינוּ חֶשְׁבּוֹן עָצוּם כָּזֶה שֶׁשָּׁוֶה בְּמִסְפָּר שֵׁנִי לְשֶׁלְּפָנִים, זֶה יַגִּיד כִּי הֵן הֵנָּה שֶׁהָיוּ בַּמִּסְפָּר הָרִאשׁוֹן, וּבְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמִּסְפָּרוֹת לֹא נֶעְדַּר מֵהֶם אֶחָד, וְהַנּוֹסָפִין בַּמִּסְפָּר מִלְּאוּ חֶסְרוֹן מִסְפַּר הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ בַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן וְלֹא בִּכְלַל מִסְפָּר הַשֵּׁנִי. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר לְמֹשֶׁה לָשֵׂאת אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳, בְּכִוּוּן שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁהִגִּיעַ הַמִּסְפָּר לַמִּסְפָּר הָרִאשׁוֹן לְבַד הַלְוִיִּם, לְהָעִירְךָ בְּמַה שֶׁאָמַר בַּפְּסִיקְתָּא שֶׁהַמִּסְפָּר עַצְמוֹ הָרִאשׁוֹן הָיָה כַּמִּסְפָּר הַשֵּׁנִי וְלֹא מֵת אֶחָד וְנִכְנַס אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהַטַּעַם, לְצַד שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל דֶּרֶךְ (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ חַיִּים כֻּלְּכֶם״. וְנוּכַל לוֹמַר גַּם לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבִיא רַשִׁ״י שֶׁכְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם וְכוּ׳, שֶׁבָּחַר בִּזְמַן זֶה לַטַּעַם הַנִּזְכָּר.