בְּמִדְבַּר א׳ · י״ט

כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק מסכם שכאשר ציווה ה׳ את משה, כן פקד אותם במדבר סיני. אבן עזרא מבאר שמשה הוא העיקר בביצוע המניין, ומפרט את סדר השבטים: התחיל מראובן הבכור, אחריו שמעון שנולד אחריו, אחריו גד בכור שפחת לאה, וכך נסדרו הדגלים בהתאם לחנוכת המזבח. רשב״ם מוסיף ומדגיש שהכתוב טרח לומר ״במדבר סיני״ כדי להבחין בין מניין זה למניין השני שבפרשת פנחס, שנעשה בערבות מואב על ידי משה ואלעזר, ואילו החשבון הראשון היה במדבר סיני. כך הפסוק מציין את מקום המניין ואת נאמנות משה בקיום ציווי ה׳ במדויק.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כְּמָא דִי פַקֵד יְיָ יָת משֶׁה וּמְנָנוּן בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויפקדם. משה שהוא העיקר והחל מראובן כי הוא הבכור ואחריו שמעון הנולד אחריו ואחריו גד בכור שפחת לאה והנה דגל ראובן ואחר כך דגל יהודה ואחר כך דגל אפרים ואחר כך דגל דן והחונים על כל דגל ודגל כאשר הם בחנוכת המזבח ודע כי אחר שהיו כל השבטים שנים עשר שיצא לוי והיו ליוסף בנים שנים ורוחות העולם ארבע הנה לכל רוח שלשה והנה יש ללאה חמשה בנים יחסר האחד ויהיו לה שני דגלים השלימו הדגל עם בכור שפחתה ושמוהו עם דגל ראובן שהוא גם בכור והדגל השני ליהודה והחונים עליו אחיו הקטנים ממנו ולרחל דגל בפני עצמה ואפרים מקום יוסף הוא קודם מנשה כדברי יעקב והדגל הרביעי לשפחת רחל שהוא הבכור שלה ואחריו אשר ואם הוא קטן בשנים מנפתלי בעבור היות הדגל לבן שפחת רחל שם זאת המעלה לבן שפחת לאה ואם תסתכל היטב אז תדע כי הראש הוא הדרום והזנב הוא הצפון ולא אוכל לפרש על כן ראובן בדרום כי הוא הראש ודן בצפון ודע כי לא היו גבורים בשבטים כשבט יהודה הנמשל לגור אריה וכשבט דן הנמשל כן בדברי משה על כן היו הם בראשונה ובאחרונה. והזכיר לגלגלותם בראובן גם בשמעון להורות על האחרים כי הכתוב אחז דרך קצרה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויפקדם במדבר סיני - לפי שבמנין שני שבפנחס כתיב: וידבר משה ואלעזר אותם בערבות מואב. כך נאמר כאן, כי חשבון הראשון היה במדבר סיני.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

כאשר צוה ה׳‎ את משה לעיל קאי ואת כל העדה הקהילו כאשר צוה ה׳‎ את משה.

ויפקדם במדבר סיני לפי שהמנין שבפנחס היה בערבות מואב כתב לך כאן כי חשבון זה היה במדבר סיני.

מקור: ספריא · נחלת הכלל