וְאִם־יֵחָֽבְאוּ֙ בְּרֹ֣אשׁ הַכַּרְמֶ֔ל מִשָּׁ֥ם אֲחַפֵּ֖שׂ וּלְקַחְתִּ֑ים וְאִם־יִסָּ֨תְר֜וּ מִנֶּ֤גֶד עֵינַי֙ בְּקַרְקַ֣ע הַיָּ֔ם מִשָּׁ֛ם אֲצַוֶּ֥ה אֶת־הַנָּחָ֖שׁ וּנְשָׁכָֽם׃

וירעשו הספים. איסקופות הבית התחתונות כך יהרג המלך וירעדו השרים:

וְאִם יְדַמוּן לְאִטַמְרָא בְּרֵישֵׁי מִגְדְלֵי כְרַכַּיָא מִתַּמָן אַפְקֵיד בְּלוֹשִׁין וְיִבְלְשׁוֹנוּנוּן וְאִם יִטַמְרוּן מִן קֳדָם מֵימְרִי בְנִיסֵי יַמָא מִתַּמָן אַפְקֵיד יַת עַמְמַיָא דְתַקִיפִין כְּחִוְיָא וְיִקְטְלוּנוּנוּן:

ואם - כל זה דיבר הנביא להפחיד מי שאין לו לב להבין גבורת השם.

ואם יחבאו. ואם יסתירו עצמם בראש הר הכרמל שהיה שם מקומות מסתרים:

משם אחפש. ממקום מחבואם אחפשם למצוא אותם ולקחתים למסרם ביד העכו״ם:

ואם יסתרו. ואם יחשבו להסתר מפני בקרקעית הים:

משם. מקרקעית הים אצוה את הנחש הוא הלויתן שהוא ינשך אותם והכל הוא ענין מליצה:

יחבאו. ענין הסתרה כמו חבי כמעט רגע (ישעיה לב):

אחפש. ענין חקירה כמו ויחפש רוחי (תהלים עז):

הנחש. הוא הלויתן הדומה למראה נחש וכמ״ש על לויתן נחש בריח (ישעיה כז):

ונשכם. מל׳ נשיכה בשינים:

ואם יחבאו בראש הכרמל ששם היו מחילות רבות ומערות גדולות היו מסתתרים שם, משם אחפש אנכי אותם ולקחתים ע"י האויב, ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים, ר"ל באיים השוממים והמפורדים בים שאין בני אדם מגיעים לשם משם אצוה את הנחש, כי שם מצויים נחשים והם ינשכו אותם: