וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ עָמ֔וֹס וָאֹמַ֖ר כְּל֣וּב קָ֑יִץ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י בָּ֤א הַקֵּץ֙ אֶל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־אוֹסִ֥יף ע֖וֹד עֲב֥וֹר לֽוֹ׃

וַאֲמַר מָא אַתְּ חָזֵי עָמוֹס וַאֲמָרֵית מָן מְלֵי סְיוּפֵי קַיְטָא וַאֲמַר יְיָ לִי מְטַת פּוּרְעֲנוּת קִצָא לְמֵיתֵי עַל עַמִי יִשְׂרָאֵל לָא אוֹסִיף עוֹד לְמִשְׁבַּק לְהוֹן:

ויאמר - הכל בדרך מראות הנבואה כאשר אומר לירמיהו: מה אתה רואה ואמר מקל שקד וענה: כי שוקד אני - שוקד לא אזוז ולא אסור עד עשיתי את דברי, והנה כאשר הפרי לא יבא כי אם בקצו כך בא הקץ, לא אוסיף עוד עבור זה הקץ. ויפת אמר: עבור על עונו.

בא הקץ. ר״ל המראה מרמז שבא הקץ והסוף על עמי ישראל כי קיץ ראית וקץ בא שהוא לשון הנופל על לשון:

עבור לו. לעבור ולמחול לו על פשעיו:

ויאמר מה אתה רואה, ר"ל מה הוא החידוש בעיניך במראה זאת, כלוב קיץ ששני אלה מופלאים איך יניחו קיץ בכלוב, והשיב לו שהקיץ וכן הכלוב מורים על העתיד לבא על ישראל, שהקיץ מורה כי בא הקץ אל עמי ישראל, שכמו שהקיץ הוא סוף אסיפת הפירות וא"א להעביר את הזמן, כן בא הקץ האחרון אשר לא אוסיף עוד עבור לו ולא ישתנה ולא ידחה לזמן אחר: