וַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָרׇבְעָ֥ם מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֙רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כׇּל־דְּבָרָֽיו׃

וּשְׁלַח אֲמַצְיָה רַבָּא דְבֵית אֵל לְוַת יְרָבְעָם מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל לְמֵימַר מְרִיד עֲלָךְ עָמוֹס בְּגוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל לָא תִכּוּל אַרְעָא לְסוֹבָרָא יַת כָּל פִּתְגָמוֹהִי:

וישלח, כהן בית אל - כהן הבעל היה.

בקרב - בגלוי ידבר ולא יוכלו אנשי הארץ להכיל, לסבול והנה אם תמיתהו ושמחו הכל.

קשר עליך עמוס. ר״ל מדבר דברים המביאים קשר למרוד בך ולהרגך כי כשישמעו שונאיו שהנביא מייעד עליו החרב יתעוררו להרגו בדבר ה׳:

בקרב בית ישראל. ר״ל בפרסום רב במעמד כולם:

לא תוכל הארץ. עם הארץ לא תוכל לסבול את כל דבריו מה שמאיים בשממון וחורבן כאומר הואיל וגם נפש העם מרה עליו א״כ תוכל לעשות בו משפט חרוץ כי גם יד העם יהיה עמך:

כהן. ר״ל כהן הבעל וכומר לעכו״ם:

קשר. ענין אגודת מרד כמו ויהי הקשר אמיץ (ש״ב טז):

להכיל. לסבול כמו נלאיתי הכיל (ירמי׳ ו׳):

וישלח אמציה, יען שנבא על הבמות והמקדשים חרה אף כהן בית אל, ושלח אל ירבעם לאמר קשר עליך עמוס, ר"ל שעל ידי שנבא שירבעם ימות בחרב הוא מעורר קשר על המלך, שעי"כ יעמדו העם על המלך להמיתו אחר שכן יעד הנביא ע"פ ה', כמו שיהוא התקשר ע"י נבואת הנביא והרג את מלכו, ולבל יירא ירבעם מלהרגו מפני שהעם יריבו בעדו, הוסיף לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו, לאמר שהוא מדבר דברים כאלה שגם הארץ לא תוכל לסבול נבואותיו, כי נבא פורעניות גם על העם עד שגם העם יסכימו על הריגתו, ובאר דבריו נגד מ"ש קשר עליך עמוס, מפרש.