לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃

בְּכֵן מַלְפַיָא בְּעִדָנָא הַהִיא מִן קֳדָם רַשִׁיעַיָא שְׁתִיקוּ אֲרֵי עִדָן בִּישׁ הוּא:

לכן - יש מהמשכילים שידום ולא יוכיח בעבור פחד המלך.

לכן. בעבור המשפטים האלה הנה המשכיל ידום בעת בוא הפורעניות ולא יהרהר אחר מדת הדין כי בא העת שיקבלו הרעה כי נתמלאה הסאה:

ידום. ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י):

לכן, ועי"ז שנשרשתם בחטאים ופשעים ידום המשכיל בעת ההיא, ומשכילי עם היודעים רשעתכם והיה דרכם להוכיח ועתה ידומו וישימו יד לפה, באשר עת רעה היא, ושונאים את המוכיח והורגים אותו, וע"כ אין מוכיח ומישר את העם ואין תקוה כלל שישובו מעונותיהם, כמ"ש שנאו בשער מוכיח, ולכן נפלה על אדמתה אין מקימה, כי א"א שיקומו רק ע"י שישובו מעונותיהם: