עָמוֹס ד׳ · ט׳

הִכֵּ֣יתִי אֶתְכֶם֮ בַּשִּׁדָּפ֣וֹן וּבַיֵּרָקוֹן֒ הַרְבּ֨וֹת גַּנּוֹתֵיכֶ֧ם וְכַרְמֵיכֶ֛ם וּתְאֵנֵיכֶ֥ם וְזֵיתֵיכֶ֖ם יֹאכַ֣ל הַגָּזָ֑ם וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

מְחִיתִי יַתְכוֹן בְּשִׁדְפָנָא וּבְיַרְקָנָא סַגְיוּת גַנֵיכוֹן וְכַרְמֵיכוֹן וְתֵינֵיכוֹן וְזֵיתֵיכוֹן אָכְלָא זַחֲלָא וְלָא תַבְתּוּן לְפוְּלְחָנִי אֲמַר יְיָ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הכיתי - השדפון בשבלים כמו: שדופות קדים מכה בהם, שמוריקות השבלים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הרבות. מרבית פרי גנותיכם וגו׳ אכל ארבה ולא קבלתם הנאה ממרבית הפירות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

בשדפון. הוא לקיות הזרע בשבלים ע״י הרוח:

ובירקון. בעבור מרבית היובש נהפכים השבלים למראה ירוק ונפסדים כמו יככה וגו׳ ובשדפון ובירקון (דברים כח):

הרבות. מל׳ רבוי:

גנותיכם. מל׳ גן:

הגזם. מין ארבה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הכיתי, לכן תקע בשופר פעם שלישית והביא רעב יותר קשה שהכה את התבואה בשדפון ובירקון, ואת פרי העץ אכל הגזם ולא שבתם עדי, ועם לא יחרדו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל