הָפַ֣כְתִּי בָכֶ֗ם כְּמַהְפֵּכַ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־סְדֹ֣ם וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה וַתִּהְי֕וּ כְּא֖וּד מֻצָּ֣ל מִשְּׂרֵפָ֑ה וְלֹא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

רָחֵיק מֵימְרִי יַתְכוֹן כְּמָא דְרָחֵיק יְיָ יַת סְדוֹם וְיַת עֲמוֹרָה וַהֲוֵיתוּן כְּאוּד מְשֵׁיזֵיב מִיְקִידָא וְלָא תַבְתּוּן לְפוּלְחָנִי אֲמַר יְיָ:

הפכתי - אש הורדתי עליכם מהשמים.

כאוד - כמו: זנבות האודים.

כאוד. הוא העץ שמנדנדים בו האש הנחרך מסביב וכן זנבות האודים (ישעיה ז):

הפכתי, אז תקע בשופר פעם חמישית שהפך בם כמהפכת סדום ועמורה, וכיון בזה על הגליות שהגלם מלך אשור מארצם שנהפך ונחרב מדינתם, ואחרי שתי גליות הראשונות לא נשאר רק שומרון ובנותיה.

ותהיו כאוד מוצל משרפה, כאוד אשר שתי קצותיו אכלה האש ותוכו נחר, ובכ"ז ולא שבתם עדי נאום ה' ועם לא יחרדו: